עו"ד רותם שפירא

לתחילת המסמך:  מבוא פרק קודם:  המניעים של מדינות לחוקק חקיקה נגד שוחד לעובד ציבור זר - מניעים מקבוצות אינטרסים טענה נוספת, הינה כי החקיקה נגד מתן שוחד מהווה תגובת נגד של הממשל והציבור נגד התאגידים, אשר נהנו כל השנים מפריחת העסקים בעקבות תשלום שוחד, בעוד המדינה סובלת מהדימוי והמוניטין השליליים בעקבות התנהלות התאגידים. [1] טיעון זה כרוך באחת ההשערות אותן אני מבקש לבחון בחיבור – לפיה החקיקה נגד מתן שוחד נועדה לשמש כלי לשליטה והגבלת תאגידים לנוכח העלייה בעוצמתם וכוחם, ולכן במסגרת החיבור אבקש לבחון טיעון זה באספקלריה של כלכלה פוליטית. להבנתי, נימוק זה מתייחס בעיקר למניע הראשוני של ארה"ב לחוקק חקיקה נגד מתן שוחד, כמעין התמודדות של הממשל עם החצנת העלויות של התאגידים, אשר מתרחשת בעת תשלום שוחד. עובר לחקיקת ה- FCPA , חברות מארה"ב שילמו שוחד בהיקפים עצומים, והתופעה הייתה מוכרת וידועה. על פניו, ארה"ב אף נהנתה מכניסה של הון למדינה והכנסות ממיסים, ולכן לא היה מניע למנוע מתאגידים אלו לשלם שוחד. עם זאת, בחלוף הזמן התבררו השלכות עקיפות, שנבעו מכך שלעיתים השוחד...