עו"ד רותם שפירא

  לתחילת המסמך:  מבוא פרק קודם:  פרק חמישי: קונסטרוקטיביזם והמניעים של מדינות לחוקק חקיקה נגד מתן שוחד בבואנו לבחון את היחסים הבינלאומיים, בהתאם לתיאוריות היסוד בכלכלה הפוליטית, ראוי לציין את ההבחנה בין ריאליזם, ליברליזם וקונסטרוקטיביזם, כגישות היסוד בעיצוב יחסים בינלאומיים. למרות שכפי שכבר ציינתי לעיל, ניתן להצביע על קווי דמיון מסוימים בין אסכולת הריאליזם לאסכולת הליברליזם מבחינת המטרות שלהן, מדובר על אסכולות שניתן להציג כאסכולות בעלות מאפיינים סותרים, והמתח בין הגישות בא לידי ביטוי גם בהתפתחות גישת החקיקה והאכיפה נגד מתן שוחד בעסקאות בינלאומיות. כמו כן, מתח זה בא לידי ביטוי בפערים תיאורטיים לגבי האופן בו מתנהלים שחקנים שונים במגרש הגלובלי. לעניין זה יש להזכיר שאחד המאפיינים המשמעותיים של המגרש הגלובאלי לעניין זה, הינו היעדר "ממשלת-על" או גוף אדמיניסטרטיבי כולל. התיאוריות המרכזיות של הכלכלה הפוליטית מהוות מסגרות הכוללות תתי אסכולות והסתעפויות בעלות סממנים ומאפיינים שונים. כך בהקשר לאסכולת הריאליזם, ראוי להזכיר את אסכולות הטבע האנושי, אנרכיה בינלאומית והשפעת מוסדות פנים...

  לתחילת המסמך:  מבוא פרק קודם:  פרק רביעי: ניתוח עבירת מתן שוחד בהתאם לתיאוריות מתחום הכלכלה פוליטית באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, סוגיית השחיתות הבינלאומית בכלל, ושוחד בעסקאות בינלאומיות בפרט, עלתה לסדר היום הבינלאומי בעוצמה ונוכחות שלא נראו טרם לכן. [1] זאת, לאחר תקופה במהלכה העמדה כי שוחד בינלאומי כלל אינו מהווה בעיה בינלאומית קיבלה במה רחבה יחסית. [2] תשומת הלב הגלובאלית באה לידי ביטוי, בין היתר, בהתייחסות הולכת וגוברת של ארגונים בינלאומיים ( NGO's ) לתופעת השוחד בעסקאות בינלאומיות. שניים מהשיאים של הלך רוחות בינלאומי חדש זה, הינם החתימה על אמנת ה- OECD ואמנת האו"ם נגד שחיתות, [3] אשר מהווים שלב חדש בהתייחסות הבינלאומית להתמודדות עם השחיתות הבינלאומית בכלל ושוחד בעסקאות בינלאומיות בפרט. למרות שלא מן הנמנע להזכיר את שתי האמנות באותה נשימה, בין אמנת האו"ם לאמנת ה- OECD הבדלים משמעותיים בשורה של אספקטים, ושתי האמנות שונות אחת מהשנייה בתכלית השוני. [4] מעמדה של אמנת ה- OECD מבחינת מחויבות של המדינות החתומות לפעול בהתאם להוראות האמנה, הינו משמעותי לאין שיעור מאמנת ...