עו"ד רותם שפירא

  לתחילת המסמך:  מבוא פרק קודם:  מה המניעים של מדינות לחוקק חקיקה נגד מתן שוחד לעובד ציבור זר - מניעים מוסדיים גישה נוספת, אשר Griffith & Lee הציעו במאמרם, הינה גישת קבוצות האינטרסים. [1] בהתאם לגישה זו, Griffith & Lee מסיתים את מרכז הכובד מהמוסדות המדינתיים, כמובילים בתהליך החקיקה והאכיפה, לקבוצות אינטרסים עסקיים, הפנים מדינתיים, כגורמים המפעילים לחץ על מוסדות השלטון, במטרה לקדם חקיקה נגד שוחד לעובד ציבור זר. המודל המוצע הינו ייחודי בכך שמדובר במודל המציע שההשפעה פועלת "bottom-up" – עליה נימית מלמטה למעלה, למוסדות השלטון, להבדיל מהגישות שהצגתי לעיל, אשר מתאפיינות כ- "top-down" – חלחול מהמוסדות הבינלאומיים והלאומיים, כלפי מטה – לפנים המדינה. Griffith & Lee אינם מתעלמים מתפקידם של המוסדות המדינתיים והבינלאומיים, אך טוענים שפעילות מוסדות המדינה מונעת על ידי הסקטור הפרטי הפנים מדינתי – קרי, על ידי גורמים עסקיים בעלי השפעה, המפעילים שתדלנים עסקיים במסגרת קבוצות אינטרסים. ההסבר של Griffith & Lee למניעים של מדינות לחוקק חקיקה נגד שוחד לעובד ציבור ...

   מניעים המבוססים על פטרנליזם לתחילת המסמך:  מבוא פרק קודם:  מה המניעים של מדינות לחוקק חקיקה נגד מתן שוחד לעובד ציבור זר - מניעים המבוססים על זכויות ניתן להתייחס בהקשר הנוכחי לפטרנליזם כטיעון משלים לטיעון האלטרואיזם. בעוד רוב המדינות בהן חוקקו חוקים האוסרים מתן שוחד לעובד ציבור זר הינן מדינות מפותחות המייצאות הון, הרי שבדרך כלל נהוג לייחס את קבלת השוחד לאנשי ציבור במדינות מתפתחות ועולם שלישי. לכן טענה אפשרית הינה כי מדינות מפותחות ראו לנכון לחוקק חקיקה דנן על מנת להשפיע על מדינות אחרות ולמנוע מהן לפגוע בכלכלה של עצמן. גישה זו מעוררת קשיים רבים, ממספר סיבות: ראשית, לא ניתן להצביע על אינדיקציות כלשהן שמדינות מחוקקות חקיקה נגד שוחד עובד ציבור זר מתייחסות להשפעה על מדינות מתפתחות ומניעת שחיתות פנימית במדינות אלו, כמניע לחקיקת חוקים נגד מתן שוחד. להבדיל, הסמנטיקה הנהוגה הינה מניעת שחיתות בינלאומית וכיו"צ; שנית, המשמעות של חקיקת חוקים האוסרים על מתן שוחד בעסקאות בינלאומיות הינה בעלת השלכות רחבות על המדינה המחוקקת. לכן, אנו רואים קושי בטענה כי מדינה תעשה שימוש בכלי החקיקה...

   התפשטות החקיקה והאכיפה ברחבי העולם לתחילת המסמך:  מבוא לפרק הקודם: קידום וחתימה על אמנת ה-OECD לאחר החתימה על האמנה ותיקון ה- FCPA  סוגיית מתן השוחד לעובדי ציבור זר זכתה לתשומת לב הולכת וגוברת, הן מבחינת הכתיבה האקדמית, הן מבחינת ההד הציבורי, והן מבחינת תשומת הלב של התאגידים הבינלאומיים שמצאו עצמם לפתע משחקים באותו המגרש, אך עם חוקים חדשים. לאחר 1997, חל גידול משמעותי באכיפת ה- FCPA  בארה"ב, בד בבד עם ראשיתה של אכיפת האיסור במספר מדינות נוספות. התהליכים והמניעים של מדינות שונות לחוקק ולאכוף את האיסור על מתן שוחד הינם אינדיבידואלים לכל מדינה, [1]  ולמרות שניתן להצביע על קווי דמיון ודפוסים במדינות שונות, ניתן להצביע על גישות שונות ומגוונות, שמטבע הדברים נובעות ממניעים שונים ומגוונים. לדוגמה, ניכר כי שתיים מהכלכלות הגדולות בארגון ה- OECD  מתנהלות באופן שונה בתכלית: בעוד גרמניה אימצה את החקיקה נגד מתן שוחד בזרועות פתוחות והינה אחת מהמדינות המובילות באכיפה נגד מתן שוחד, בריטניה אומנם חתמה על האמנה ואשררה אותה במהירות, אך חוקקה חקיקה האוסרת על מתן שו...