עו"ד רותם שפירא

  לתחילת המאמר:   מבוא לחלק הקודם: פרק שמיני: התייחסות להשפעות חיצוניות על חקיקה במסגרת עבודת הכנסת   ראינו כי הליכי החקיקה המפורטים לעיל נשענו באופן משמעותי על אמנת האו"ם ואמנת ה- OECD כהצדקה לאישור החקיקה. עם זאת, עובר להליכי החקיקה שסקרתי לעיל, שתי האמנות כלל לא אושררו במדינת ישראל. החוק במדינת ישראל אינו קובע במדויק את הליך אשרור אמנות בינלאומיות, אך בהתאם לנוהג ופסיקת בית המשפט, אמנות מאושררות במסגרת החלטת ממשלה, ואמנות בעלות משמעות וחשיבות מיוחדת, נהוג להביא לאישור הכנסת. [1] כמו כן, בהתאם לתקנון הכנסת, טרם אשרור אמנה יש להניח אותה על שולחן הכנסת שבועיים טרם האשרור. [2]     בתאריך 29.12.2008 אמנת ה- OECD הונחה על שולחן הכנסת, " לקראת הצטרפות מדינת ישראל לאמנה זו ". [3] בהמשך, החליטה הממשלה לאשר את האמנת ה- OECD בתאריך 12.02.2009. [4] בהחלטה נכתב כי, ההחלטה התקבלה בהתאם לסעיף 20(ב) בתקנון לעבודת הממשלה. בהתאם לסעיף זה, אשר מסדיר הליך חילופי של קבלת החלטות בממשלה: " ראה ראש הממשלה צורך בקבלת החלטה רגילה של הממשלה שלא בישיבתה, רשאי הוא להורות למז...

  לתחילת המאמר:   מבוא לחלק הקודם: מניעים להצטרפות ישראל ל-OECD - סיכום ביניים    כפי שציינתי לעיל, מכיוון שרוב עבודת המטה במסגרת ההצטרפות ל- OECD מבוססת על עבודה בממשלה ומשרדי הממשלה, מתעורר קושי להתחקות אחר האופן בו התייחסו גורמי ממשל להצטרפות. מאידך, סקירה של הליכי חקיקה שחוקקו על מנת לערוך התאמות לדרישות ה- OECD , מעלה תמונה מעניינת לגבי רוח הדברים ומהלך העניינים. הליכי חקיקת סעיף 291א לחוק העונשין – שוחד לעובד ציבור זר לאור סקירת וניתוח מהלך ההצטרפות ל- OECD , אנו למדים שלאורך תהליך ההצטרפות, סוגיית מתן שוחד לעובד ציבור זר, מהווה סעיף אחד מתוך שורה ארוכה של התאמות רגולטיביות וחקיקה שמדינת ישראל נדרשה לערוך במסגרת הליך הקבלה ל- OECD , אך מתקבל הרושם שמדובר על סוגייה בעלת חשיבות מיוחדת במסגרת הליך ההצטרפות לארגון. בהמשך לביקורות ותהיות שנשמעו בתקשורת לגבי ההצטרפות ל- OECD והצגתי לעיל, [1] יש לציין כי ניתן להצביע אף על התייחסות מינורית בתקשורת, בכתבה שפורסמה בחודש מאי 2007, לכך שהמשמעות של הצטרפות ל- OECD הינה כי המדינה תידרש לקבוע סנקציה פלילית בגין מתן ...

  לתחילת המאמר:   מבוא לחלק הקודם: בקיעים בגישת הממשלה לגבי התועלת בהצטרפות לאמנת ה-OECD   השאלה מה המניעים של מדינה להצטרף ל- OECD הינה שאלה מורכבת, והתשובה לה יכולה להיות שונה בתכלית בין מדינה למדינה. למשל, המניעים המיוחסים ליפן, להצטרפות ל- OECD שונים בתכלית מהמניעים של ישראל, ונגזרים מאופייה הספציפי של המדינה. [1] כך למשל, במקרה של יפן ניתן ללמוד הרבה על המוטיבציה של מדינות אחרות לצרף מדינה כזו או אחרת, מכך שעולה שארה"ב חתרה לחזק את כוחו של ה- OECD כארגון גלובאלי, ולהימנע ממצב בו הכוח יעבור לארגונים בינלאומיים אחרים. [2] מקרה מעניין נוסף הינו תהליך ההצטרפות של פינדלנד, אשר עברה תהליך ארוך במיוחד, ורצוף לבטים לגבי ההצטרפות. [3]   יש לציין שבנוסף לאמור לעיל, ניתן להצביע על קולות נוספים בישראל שהעלו ספקות לגבי התועלת, הכדאיות והצורך בהצטרפות ל- OECD . כך, על פי פרסום בתקשורת, דיון שיזם היועץ לביטחון לאומי דאז בנושא, ספג ביקורת חמורה ובסופו של דבר בוטל. [4] כמו כן, כמה גורמים בתקשורת הגיבו בציניות ועוקצנות כלפי מה שנחזה כחגיגת הצטרפות ל- OECD , [5] וכן פרסו...