עו"ד רותם שפירא

 לתחילת המאמר:   מבוא לחלק הקודם: תיקון חוק העונשין - הגדלת ענישה   במסגרת חיבור זה, ביקשתי לנתח את המניעים של מדינות לחוקק חקיקה נגד מתן שוחד בהתאם לאסכולות משדה המחקר של הכלכלה הפוליטית, לצורך בחינת שלושה מניעים אפשריים לחקיקת חקיקה זו. פתחתי את העבודה בהצגת הרקע הנורמטיבי, הייחודיות של הסנקציה הפלילית בגין מתן שוחד לעובד ציבור זר והקושי למגר את התופעה. ראינו כי ישנן סיבות רבות שלא לחוקק  חקיקה נגד עבירת מתן שוחד, כי מדובר על עבירה פלילית ייחודית בנוף החקיקה, בעלת השלכות רחבות ולבר משפטיות. לאחר מכן, הצגתי בקצרה את האופן בו התפתח הדין, והתפשט בקרב מדינות שונות. המשכתי בסקירת הגישות המקובלות כהסבר למניעים של מדינות לחוקק חקיקה נגד מתן שוחד, וראינו שלמרות שמדובר על שאלה שנמצאת על סדר היום האקדמי, הגישות המקובלות מספקות הסבר חלקי בלבד, ולעיתים אינן עומדות במבחן המציאות. המשכתי בהסבר מדוע אני מוצא את שדה המחקר של הכלכלה הפוליטית כמתאים לניתוח המניעים, וביקשתי להראות כי נקודת המוצא לניתוח הינה כי מתעוררים, למצער, ספקות משמעותיים האם מנגנון החקיקה הנוכחי אפקטיבי, וניתן בנקל להסביר מדוע ה

 לתחילת המאמר:   מבוא לחלק הקודם: חקיקת האיסור על ניכוי תשלומי שוחד לעובד ציבור זר כהוצאה מוכרת לצרכי מס   כחודש בלבד לאחר תיקון פקודת המיסים המפורט לעיל, תוקן חוק העונשין, תיקון משמעותי במסגרתו מוצע שהעונש המרבי על עבירות בפרק השוחד, יוכפל משלוש וחצי שנות מאסר לשבע שנות מאסר והקנסות המרביים יוגדלו באופן מהותי. [1] הדיון בהצעת החוק התקיים בתאריך 14 בדצמבר 2009, [2] כפי שנראה להלן, גם בתיקון זה, ההצטרפות ל- OECD מהווה חלק מהותי מהטיעונים המובאים בפני הועדה ומקבלים משקל מהותי. כמו כן, האופן בו מתנהל דיון זה, שוב מדגיש בפנינו את ההבחנה בין הדיון נטול המהות והתוכן שהתקיים בהעברת הצעת החוק בעניין מתן שוחד לעובד ציבור, לבין האופן בו יכול להתנהל דיון בנושא משיק של החמרת ענישה. זה המקום להדגיש כי החמרת הענישה מהווה סוגיה חשובה ומהותית, אך אינה מכוננת נורמה פלילית חדשה, כפי שנקבע בחקיקת הסנקציה בפלילית בגין מתן שוחד לעובד ציבור זר . משכך, על פניו, מדובר אף בסוגיה בעל חשיבות פחותה. אמנם בדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, בסוגיית החמרת הענישה בעבירות שוחד, נכחו שלושה חברי כנסת בלבד, [3] אך נציגי

לתחילת המאמר:   מבוא לחלק הקודם: חקיקת צו עזרה משפטית בין מדינות  (תיקון התוספת השנייה לחוק)  חקיקה נוספת אשר מהווה פועל יוצא של הליך ההצטרפות ל- OECD , הינה האיסור על ניכוי תשלומי שוחד לעובד ציבור זר כהוצאה מוכרת לצרכי מס. [1] פקודת מס הכנסה [2] קובעת בס' 17 לפקודה, שהוצאה לצורך הכנסה מותרת בניכוי מההכנסה החייבת במס. עם זאת, ס' 32 לפקודה קובע שורה של הוצאות המוחרגות מס' 17 לעיל, ואינן מותרות בניכוי. הצעת החוק דנן כוללת סעיף אחד בלבד אשר מוסיף לרשימת ההוצאות האסורות בניכוי " תשלומים, בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, שיש יסוד סביר להניח שנתינתם מהווה עבירה לפי כל דין ". למרות שמדובר לכאורה על סעיף שנועד להסדיר סוגיה כללית של ניכוי תשלום שנתינתו מהווה עבירה, מעבר לסמיכות הזמנים לחקיקה נגד מתן שוחד לעובד ציבור זר, בדברי ההסבר להצעת החוק מצוין באופן מפורש כי " התיקון המוצע תואם גם את דרישת ארגון ה– OECD ", וכי " כחברה בקבוצת העבודה [3] מצטרפת ישראל להמלצות של הארגון שלפיהן, בין השאר, יש לאסור על ניכוי תשלום שוחד לפקידים זרים - כהוצאה בייצור הכנסה &quo

  לתחילת המאמר:   מבוא לחלק הקודם: אשרור אמנת ה-OECD בישראל   ראינו כיצד לא נערך כל דיון מהותי, ולא נבחנו משמעויות והשלכות, בהליכי החקיקה וקבלת ההחלטות שסקרתי לעיל. אף על פי כן, ניכר כי ההתנהלות האמורה לעיל אינה מחויבת המציאות, ובמקרה אחר, בדיון בסוגיית משנה לסנקציה הפלילית בגין מתן שוחד לעובד ציבור זר, התנהל הדיון שונה מהיסוד, ונשמעו בו הערות, שאלות ואמירות, שמהן ניתן ללמוד רבות על הלך הרוח של המחוקק לגבי ההשפעות הבינלאומיות שניצבו ברקע החקיקה. דיון ראשון בוועדת חוקה, חוק ומשפט חודשים ספורים לאחר תיקון חוק העונשין וחקיקת סעיף 291א' לחוק העונשין, [1] בתאריך 25.05.2009, נערך דיון נוסף בוועדת החוקה, חוק ומשפט, [2] בעניין התקנת צו עזרה משפטית בין מדינות (תיקון התוספת השנייה לחוק), [3] אשר מהווה למעשה תיקון של חוק העזרה המשפטית. [4] חוק העזרה המשפטית מסדיר את חילופי המידע והסיוע למדינות זרות במסגרת הליכים משפטיים אזרחים ופליליים. סעיף 33 בחוק העזרה המשפטית, מסדיר את הטיפול בבקשות ממדינות זרות לחילוט רכוש שנמצא בישראל, וקובע מספר תנאי יסוד להגשת בקשה לאכיפה של צו חילוט זר של רכ