חקיקת צו עזרה משפטית בין מדינות (תיקון התוספת השנייה לחוק)

 לתחילת המאמר: מבוא

לחלק הקודם: אשרור אמנת ה-OECD בישראל 

ראינו כיצד לא נערך כל דיון מהותי, ולא נבחנו משמעויות והשלכות, בהליכי החקיקה וקבלת ההחלטות שסקרתי לעיל. אף על פי כן, ניכר כי ההתנהלות האמורה לעיל אינה מחויבת המציאות, ובמקרה אחר, בדיון בסוגיית משנה לסנקציה הפלילית בגין מתן שוחד לעובד ציבור זר, התנהל הדיון שונה מהיסוד, ונשמעו בו הערות, שאלות ואמירות, שמהן ניתן ללמוד רבות על הלך הרוח של המחוקק לגבי ההשפעות הבינלאומיות שניצבו ברקע החקיקה.

דיון ראשון בוועדת חוקה, חוק ומשפט

חודשים ספורים לאחר תיקון חוק העונשין וחקיקת סעיף 291א' לחוק העונשין,^[1] בתאריך 25.05.2009, נערך דיון נוסף בוועדת החוקה, חוק ומשפט,^[2] בעניין התקנת צו עזרה משפטית בין מדינות (תיקון התוספת השנייה לחוק),^[3] אשר מהווה למעשה תיקון של חוק העזרה המשפטית.^[4] חוק העזרה המשפטית מסדיר את חילופי המידע והסיוע למדינות זרות במסגרת הליכים משפטיים אזרחים ופליליים. סעיף 33 בחוק העזרה המשפטית, מסדיר את הטיפול בבקשות ממדינות זרות לחילוט רכוש שנמצא בישראל, וקובע מספר תנאי יסוד להגשת בקשה לאכיפה של צו חילוט זר של רכוש הנמצא בישראל. אחד מתנאי היסוד הינו כי מדובר על אחת העבירות המנויות בתוספת השנייה לחוק העזרה המשפטית. בסעיף 55 לחוק העזרה המשפטית נקבע כי מדינת ישראל רשאית לפנות למדינה אחרת בבקשה לאכוף צו חילוט רכוש שניתן בישראל, בין היתר, רק אם מדובר על אחת העבירות המנויות בתוספת השנייה לחוק העזרה המשפטית. כמו כן, נקבע בחוק העזרה המשפטית, כי שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את תוספת השנייה, כלומר – על מנת להוסיף או לגרוע עבירות מהתוספת השנייה, אין צורך בהליך תיקון חקיקה מלא, אלא די בהחלטה של שר המשפטים, ואישורה על ידי ועדת חוקה, חוק ומשפט. במסגרת הצו שביקש לתקן שר המשפטים, נתבקשה ועדת החוקה, חוק ומשפט לאשר הוספה של מספר עבירות לתוספת השנייה של חוק הסיוע המשפטי, בהן העבירות המפורטות בנספח של חוק איסור הלבנת הון.^[5] כלומר, למעשה מבקשים להכניס דרך "הדלת האחורית" שורה ארוכה של עבירות שהינן עבירות מקור לעניין חוק איסור הלבנת הון, שבניהן פרק עבירות השוחד שבחוק העונשין.^[6]

בדומה לדיון שהצגתי לעיל, גם במקרה זה, בדיון זה נכחו שני חברי כנסת בלבד, מ"מ יו"ר הועדה,^[7] וח"כ נוסף, וכן נציגים ממשרד המשפטים והפרקליטות. להבדיל מהדיון ה"מנומנם" שסקרתי לעיל, בדיון לגבי הסוגיה דנן נרשמה לפתע התנגדות ודיון סוער. בראשית הדיון, יו"ר הוועדה הסביר כי מקור הבקשה לתיקון הצו הינה משר המשפטים, אשר מבקש להרחיב את הצו, ומעביר את רשות הדיבור ליועץ המשפטי של הועדה, על מנת שיפתח את הדיון. היועץ המשפטי מסביר את מהות הבקשה, כשהוא מקשר את הבקשה לתיקון הצו, במישרין לאמנת האו"ם למניעת שחיתות.^[8] לאחר הצגת הבקשה לתיקון, שואל יו"ר הוועדה מה דחיפות הדיון ומה מצב החקיקה במדינות אחרות,^[9] ובמענה מסבירה נציגת משרד המשפטים כי מדובר על 154 מדינות. כבר בשלב זה אציין כי ניכר שיש מניפולציה מסוימת בתשובה זו, מכיוון שניתן להניח שלא כל 154 המדינות החתומות דאז על אמנת האו"ם ערכו את ההתאמות האמורות, ואף אסתכן בלהניח כי לחלק לא מבוטל מהמדינות האמורות, כלל אין חקיקה העוסקת בחילוט רכוש וחקיקה האוסרת על מתן שוחד לעובד ציבור זר. כמו כן, לאור תגובתו של יו"ר הועדה מתקבל הרושם שהופעל לחץ מצד משרד המשפטים לקיים את הדיון בהקדם האפשרי. יו"ר הוועדה ככל הנראה אינו מתרצה ומנסה באמצעות מספר שאלות מנחות להבין את המצב המשפטי בכלל העולם, ומקבל תשובות, למצער, חלקיות. בשלב זה מובהר שביסוד הבקשה לתיקון הצו ניצבת בעיקר עבירת השוחד.^[10] לאור חוסר המענה הברור ממשרד המשפטים, בסופו של דבר תוהה ושואל יו"ר הוועדה:  "לכן אני שואל את השאלה האפיקורסית שלי, למה אנחנו נכנסים לעסק הזה? מי מדרבן אותנו לעשות את זה? האם המוטיבציה שלנו או שמישהו מהעולם אומר לנו ליישר קו?". כפי שניתן לראות, ניכר כי יו"ר הוועדה שואל שאלות המהותיות לגבי המניע להתקנת הצו, מתוך הבנה שמדובר על שינוי מהותי, שעלול להיות בעל השלכות לא מבוטלות. כמו כן, מתקבל הרושם שיו"ר הועדה ער לפוטנציאל של התקנת צו זה, והחשש שישראל חושפת עצמה לסיכון משפטי, ולכן תוהה ובצדק מהיכן מגיע הלחץ לערוך את השנוי.

בשלב זה נציג הפרקליטות משנה את קו ההסבר לעיל: לאחר שהמענה לגבי אמנת האו"ם העלה קשיים וסיבך את נציגי משרד המשפטים עם צורך לתת מענה לגבי המצב המשפטי בכ-150 מדינות, עוברים נציגי משרד המשפטים להסביר את הקשר את הצו המבוקש לאמנת ה-OECD.^[11] ברי כי הקישור לאמנת ה-OECD תמוה במקצת, מכיוון שאמנת ה-OECD עוסקת אך ורק במתן שוחד לעובד ציבור זר, אך הצו המבוקש כולל שורה של עבירות שמבקשים להכניס לצו (כל העבירות אשר מהוות עבירות מקור בהתאם לחוק איסור הלבנת הון).

בתגובה לשינוי קו הטיעון של משרד המשפטים, לגבי המניע לתיקון הצו, מאמנת האו"ם לאמנת ה-OECD, יו"ר הועדה לא מרפה ושואל "איזו מדינה ממדינות ה-OECD ראית שעשתה את השינוי שאנחנו עושים פה היום? אתה מדבר כרגע על הסטנדרט של ה-OECD", אך מתקבל הרושם שנציג הפרקליטות ככל הנראה לא ידע, או לא היה מעוניין לענות באופן חד משמעי על השאלה, ולכן הסביר כי לכל מדינה יש מסגרת חוקית שונה, שבמסגרתה היא יכולה לתת עזרה משפטית. משם עובר נציג הפרקליטות להסבר על המסגרת החוקית בישראל לגבי עזרה משפטית. בהמשך נציגה נוספת מהפרקליטות מצטרפת לדיון ומנסה להסביר עד כמה התיקון המבוקש מידתי וזהיר, והיא מסיימת את דבריה בציינה כי "אנחנו בהליך נחרץ כדי להיכנס ל-OECD , ל-Organization for Economic Co-operation and Development . זה יעד נורא חשוב למדינת ישראל".^[12] כלומר, שוב אנו עדים להסטת הדיון מהשאלה המהותית שנדונה, למסגרת הכללית בדבר מטרת העל של הליך תיקון הצו – היא קבלה ל- OECD. לעניין זה אציין כי מסמך מפת הדרכים להצטרפות ל- OECD^[13] אינו כולל הוראה בדבר תיקון חוק העזרה המשפטית, אלא כולל הוראות כלליות בלבד לגבי שיתוף פעולה בינלאומי.^[14] 

בשלב זה הדיון עובר להתייחסות לסוגיית שוחד לעובד ציבור זר, כשנציג משרד המשפטים מסביר כי חוקקו את סעיף העבירה, אך כעת יש להסדיר את שיתוף הפעולה הבינלאומי בנושא. נציגת הפרקליטות מרחיבה ומסבירה כי ישראל הצטרפה לאמנת ה-OECD, כי נציגים מה-OECD ביקרו בישראל לאחרונה, הדגישו את החשיבות של אמנת ה-OECD ואכיפתה, ולכן על מדינת ישראל לתקן את צו העזרה המשפטית, על מנת שניתן יהיה לאכוף את אמנת ה-OECD. לנוכח הסבר זה, לא ניתן להבין האם נציגי ה-OECD הורו על הוספת עבירות לחוק העזרה המשפטית, ואם כן מה בין שוחד עובד ציבור זר לבין הוספת שורה של עבירות לחוק העזרה המשפטית, או האם במסגרת החשיבות של יצירת אכיפה אפקטיבית לעבירת שוחד עובד ציבור זר, החליטו במשרד המשפטים לערוך את השינוי הרחב, מה שמעלה שאלות לגבי הקשר בין חילוט לבין אכיפה אפקטיבית, והאם העלות הפוטנציאלית של בקשות חילוט נכנסות, מצדיקה את התועלת הפוטנציאלית של בקשות חילוט יוצאות. 

בהמשך, גם נציג משרד החוץ מעיר כי "בנוגע להליך הכניסה ל-OECD, כמו שאתם יודעים, ישראל במסלול יחד עם מספר מאוד מצומצם של מדינות להיכנס למועדון המצומצם הזה של ה-OECD. זה מוגדר כאינטרס מאוד חיוני של המדינה... אחת מהדרישות שהארגון הזה מציב על מנת להתקבל כחברה היא אימוץ האמנות שלו ועוד כל מיני סטנדרטים שהוא מציב. אחד מהסטנדרים האלה זה לעשות את הצו". תשובה זו של נציג משרד החוץ מקנה מענה יותר קונקרטי, אך בתגובה, שוב יו"ר הוועדה מבהיר כי הוא מבקש לשמוע נתוני השוואה מול מדינות החברות ב- OECD או נמצאות בתהליכי כניסה לארגון, ואף מקשה ושואל אם הנוסח המבוקש בהרחבה זהה לכל המדינות. בדומה לתשובות הלא קוהרנטיות שקיבל במענה לשאלות לגבי נתונים השוואתיים בקרב המדינות החתומות על אמנת האו"ם, שוב לא מתקבלת מהנציגים תשובה קוהרנטית.^[15] מתקבל הרושם שיו"ר הוועדה מבצע מאמץ אמיתי על מנת לוודא שמדובר כאן על שינוי שהצורך בו באמת נובע מהצורך לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים, וכי ישנה הצדקה לתיקון הצו. עם זאת, בכל פעם שיו"ר הוועדה מנסה לקבל מידע אמפירי לגבי המצב במדינות אחרות, הוא זוכה לכתף קרה. לדעתי, האמור לעיל מעורר חשש ממשי שהנציגים המקצועיים לא בדקו מה המצב במדינות אחרות, אלא קיבלו את הערות נציגי ה-OECD, כפשוטן. התמונה הנחשפת מדיון זה מעוררת תהיות, האם בעצם מדינות זרות אכן מפעילות לחץ על ישראל לפעול, בטענה שכך ישראל תיישר קו עם כלל המדינות, כשהלכה למעשה, דורשים מישראל עמידה בסטנדרט גבוה יותר מהאחרים? או לחילופין, מפעילים על ישראל לחץ לבצע התאמות חוקיות שההשפעה שלהן אינה הדדית, כפי שהיא נחזית: די אם נניח מה יכול להיות ההיקף הפוטנציאלי של בקשות חילוט נכנסות, לעומת ההיקף הפוטנציאלי של בקשות החילוט היוצאות, בין ארה"ב לישראל, על מנת להבין שקיים פוטנציאל ממשי לחוסר הדדיות.

מאחר ובשלב זה בדיון, יו"ר הועדה מבקש לקבל פרטים לגבי אמנת האו"ם ואמנת ה-OECD ומקבל הסבר מתומצת לגבי האמנות, שוב אנו למדים על הקשר ההדוק בין שוחד לעובד ציבור זר לבין התיקון המבוקש בחוק העזרה המשפטית. נציג הפרקליטות מסביר את הקשר בין האיסור על מתן שוחד לעובד ציבור זר לסוגיה הנוכחית, באומרו כי "העניין הזה, אני לא רוצה לומר, חס וחלילה, שהוא רק פורמלי, אבל ברור שאחד מהדברים שהופך את זה דחוף, שאנחנו רוצים להראות לארגונים, ובמיוחד ל-OECD, שמהפן הפורמלי נכנסנו לאמנה על העבירה הזאת של שוחד של עובד זר. האמנה הזאת דורשת אפקטיביות של מנגנון חוקי, שמאפשר במקרים מתאימים חילוט או הקפאה, והוספנו את העבירה הזאת לרשימה שלנו". לאור האמור לעיל, שוב אנו רואים כיצד גורמים המעוניינים לקדם הליכי חקיקה, מקנים להם נופח פורמאלי בלבד, ככל הנראה על מנת ליצור מצג אשר מפחית מחשיבותם. כאן ניתן לראות שהרצון להוסיף את מנגנון החילוט כחלק מהעזרה המשפטית, נועד להוסיף כלי אכיפה נוספים לעבירת שוחד לעובד ציבור זר. כמו כן, שוב מתעוררת השאלה האם באמת יש מתאם בין אכיפה אפקטיבית של מתן שוחד לעובד ציבור זר לבין אפשרות לחלט רכוש בחו"ל, והאם העלות הפוטנציאלית של בקשות חילוט נכנסות מצדיקה את העלות של בקשות חילוט יוצאות. כמו כן, שוב אזכיר בי במסגרת התיקון המבוקש לחוק העזרה המשפטית נתבקשה הכנסה של מספר עבירות לחוק, ולא רק מתן שוחד לעובד ציבור זר, עובדה שמטילה ספק בשיקולים או הנימוקים של יוזם התיקון.

הוועדה לא התעלמה מכך שנתבקש צירופן של עבירות נוספות שאינן בעלות נופח בינלאומי לחוק העזרה המשפטית, ולכן ההישענות החוזרת ונשנית על עבירות מתן שוחד לעובד ציבור זר, אינה ברורה.^[16] היועץ המשפטי של הועדה שואל האם גם בעבירות אלו יש היבט בינלאומי, או שמדובר רק ברצון להוסיף פן נוסף לאכיפה של עבירות אלו. אף על פי כן, גם במקרה זה נציגת פרקליטות מסיטה את התשובה לדרישות נציגי ה-OECD, שטוענים כי המצב החוקי היום בישראל גורם לחוסר שוויון בין המדינות ופגיעה בכלכלה הגלובאלית.^[17] אנו למדים כי לשיטת הגורמים המקצועיים בישראל, המניע של ה-OECD להפעיל לחץ על חקיקת הסעיף, נובע מכך שישראל זוכה ליתרון לא הוגן מול מדינות אחרות, וכי התנהלות זו, גם במישור הפנימי של המדינה, גורמת לאי שוויון גלובאלי. אני מניח שמדברים על פגיעה בכלכלה הגלובאלית, בהקשר הנוכחי, הכוונה הינה בעיקר לפגיעה במדינות מפותחות, בהן יושבים תאגידים בינלאומיים. שנית, עם כל הכבוד הראוי לכלכלת ישראל, אני מוצא את הטענה שהתנהלות פנימית בישראל משפיעה באופן מהותי על הכלכלה הגלובאלית, טענה חלשה.

 בהנחה שיש בסיס לטיעון המוצג על ידי נציגת הפרקליטות, אזי לדעתי מתעוררים סימני שאלה לגבי כנות המניעים של מדינות החברות בארגון ה-OECD לצרף מדינות נוספות לארגון. אם נצא מנקודת הנחה שמדינות פועלות באופן ריאליסטי, כלומר משתדלות בעיקר להבטיח ולמקסם את ביטחונן וכלכלתן, אזי נשאלת השאלה מדוע מדינות אלו מצרפות מדינות נוספות לאותו מועדון נבחר של מדינות ה-OECD? נראה שההבחנה בין הצטרפות למדינות הצפון המפותחות או הישארות במסגרת מדינות הדרום המתפתחות, לא נעלמה גם מעיניו של יו"ר הועדה, ששאל "האם אנחנו מצטרפים היום למדינות 'הנאורות'? לא שהן יותר נאורות מאיתנו". קרי, יו"ר הועדה קרא את מפת האינטרסים, כך שמדינת ישראל בוחרת למעשה להבטיח את מעמדה במסגרת מדינות הצפון המפותחות.^[18]

רק בשלב זה, חבר הכנסת יריב לוין, שרשום בראש הפרוטוקול כנוכח, נכנס לדיון ומתנצל על האיחור, אך יו"ר הוועדה מרגיע בציינו שמסיימים את הדיון עוד שלוש דקות. כלומר, אנו למדים כי עד לשלב זה, הדיון התקיים במעמד יו"ר הועדה בלבד, רק לקראת סופו נכנס חבר וועדה נוסף. אני מניח שכניסתו של חבר הוועדה רק בסוף הדיון אינה מקרית, וכנראה שהוא נקרא רק ברגע האחרון, לצורך סגירת הדיון ולצרכי הפרוטוקול וההצבעה. באופן צפוי חבר הכנסת שואל שאלה שכלל אינה קשורה לסוגיה.^[19] יו"ר הועדה מסביר שעיתוי הבקשה לשינוי הצו נובעת מההתפתחויות הבינלאומיות, ונציג הפרקליטות אף מוסיף ומבהיר את דחיפות מתן ההחלטה, לצורך ההצטרפות ל- OECD.^[20] התשובה גוררת דיון קצר בסמיכות הזמנים, ואף יו"ר הועדה מוסיף, אני מניח בשמץ של ציניות "הקצב מדהים מבחינת הבאת הצו לפה. תוכל כבר לדווח שוועדת כנסת דנה בזה אחרי הבחירות, בתוך שבועיים. זה ייתן לך 'וי' גדול בטופס". כלומר, אנו למדים שמדובר על הליך שהקצב ההתקדמות שלו אינו סטנדרטי, וככל הנראה מהווה נגזרת של הדחיפות הרבה של משרד המשפטים להשלים את ההליך.

בסופו של דבר, יו"ר הועדה קוטע את הדיון בקובעו כי הדיון ימשך בישיבה נוספת, כשהוא מקווה שאז ניתן יהיה להתחיל לדון בסעיפים הפרטניים.^[21] כלומר, במקרה זה, כשמדובר על סוגיה שהינה לכאורה משנית ובאה לידי ביטוי בהיקף האכיפה, אופן האכיפה והיכולת של מדינות זרות לתפוס רכוש לצרכי חילוט, נערך דיון יחסית מעמיק ומהותי, שבמסגרתו עולות כמה שאלות מהותיות וחשובות (שרובן אינן מקבלות מענה), ומאידך כשהוועדה דנה בחקיקה פלילית, אשר מבססת נורמת התנהגות כעבירה פלילית, לא נערך כל דיון מהותי, והוועדה תפקדה לכאורה כצינור להעברת החוק בלבד.

לחלק הבא: חקיקת האיסור על ניכוי תשלומי שוחד לעובד ציבור זר כהוצאה מוכרת לצרכי מס

---

[1] לעיל ה"ש.

[2] פרוטוקול ישיבה מס' 6 של הכנסת ה- 18 (25.05.2009).

[3] צו עזרה משפטית בין מדינות (תיקון התוספת השניה לחוק), התש"ע-2009, ק"ת 319.

[4] חוק עזרה משפטית בין מדינות, תשנ"ח-1998, ס"ח 356.

[5] חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000, ס"ח 293.

[6] בנוסף, נתבקשה ועדת חוקה, חוק ומשפט לאשר הוספה של מספר עבירות נוספות, שפחות רלוונטיות לעניינו.

[7] ח"כ אברהם מיכאלי, שבהתאם לפרסומים בתקשורת, הודה בפעילות לא אתית במסגרת תפקידו כעורך דין, ראו: יובל יועז, לילך ויסמן "ח"כ אברהם מיכאלי מש"ס הודה: גנבתי מלקוחותיי כעו"ד" גלובס (12.04.2010) www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000552418.

[8] ראו ההסבר לעיל, בטקסט שליד ה"ש __. וכדברי הדובר "המטרה היא להרחיב את רשימת העבירות שלגביהן, ניתן הן לאכוף צו חילוט זר שניתן ממדינה זרה בישראל והן להגיש בקשה למדינות זרות לאכוף צו חילוט שניתן בישראל. מדובר בהרחבה שהרקע לה הוא אישור אמנת האו"ם נגד שחיתות", בדיון הוועדה, לעיל ה"ש __. למרות שהדבר אינו מצויין באופן מפורש, יש להניח שתיקון זה מהווה יישום של סעיף 54 באמנת האו"ם, העוסק במנגנונים להשבת רכוש ע״י שיתוף פעולה בינלאומי בחילוט.

[9] "אני רוצה לשאול מה הדחיפות של מדינת ישראל להיכנס לזה היום? מי המדינות האחרות שכבר עשו את התיקונים האלה, את ההרחבות האלה?", בדיון הוועדה, לעיל ה"ש __.

[10] "היו"ר אברהם מיכאלי: הרחבות כמו שכרגע מבקשים? אביטל בגין: המבנה של חוק עזרה משפטית, כמו שיש לנו, לא נפוץ בעולם. זה שיש תוספת זה לא משהו נהוג בהרבה מדינות. היו"ר אברהם מיכאלי: אנחנו מן המובילים בעולם בתחום של הצו או בתחום של ההרחבה? אביטל בגין: המצב בעולם, שהמדינות שחברות באמנה כבר עושות את מה שאנחנו מבקשים, מאפשרות אכיפה של צווי חילוט משני הכיוונים, כל המדינות שחברות באמנה, וזה מעל 150 מדינות. אלעזר שטרן: כולם עשו שינויים פנימיים בדין שלהם לצורך זה? אביטל בגין: אני לא יודעת מה הם עשו. אני יודעת שהם עשו את הפעולות הנדרשות לצורך עמידה באמנה. אני לא יודעת מה כל אחת עשתה, ובאיזה אופן. היו"ר אברהם מיכאלי: אני שואל מבחינת היקף הצו. הצו הזה כבר קיים. כרגע אנחנו מנסים להרחיב אותו. אביטל בגין: הצו הזה קיים בעולם. היו"ר אברהם מיכאלי: אנחנו גם עומדים בסטנדרט העולמי, הצו הזה תקף אצלנו, ואנחנו כבר משתמשים בו, אני מבין, חוץ מאשר בחילוט. אביטל בגין: כרגע אנחנו צעד אחד אחורה לפני האישור. היו"ר אברהם מיכאלי: למה צעד אחד אחורה? אביטל בגין: בלי אישור הצו הזה אין לנו אפשרות לאכוף צווי חילוט של העבירות שהתבקשו, למשל, עבירה של שוחד. מה שיש עכשיו בתוספת זה עבירות של סמים והלבנת הון", שם.

[11] שם, " לפני לא הרבה זמן הצטרפנו לאמנה של ה-OECD , זה היה במסגרת ניסיון המדינה להתקבל לארגון הזה. הארגון הזה עושה בדיקות לאלה שרוצים להצטרף אליו, איך המדינה עומדת במסגרת ההתחייבות שהיא קיבלה על עצמה כאשר היא הצטרפה לאמנה זו, כשהצטרפות לאמנה זו זה אחד מהקריטריונים שהם בודקים כאשר הם דנים בזה. היה לנו סבב של בדיקות כאלה במארס, כאשר היה צוות באירופה, ויהיה עוד צוות בסוף יוני. בין הדברים שהם מסתכלים עליהם זה, האם פורמלית עשו את השינויים הדרושים כדי שיוכלו להתמודד עם האמנה."

[12] שם.

[13] מפת הדרכים, לעיל ה"ש __.

[14] שם, בעמ' 14: "יכולת שיתוף פעולה עם כל הצדדים לאמנה... כושר אכיפה לצורכי חקירה ותביעה בתיקי שוחד".

[15] יו"ר הוועדה אף מוסיף כי הוא מבקש לקבל נתונים "כי אני לא רוצה שבקטע הזה נהיה מחמירים עם עצמנו בצורה כזאת שבסוף יגידו לנו שהגזמנו לחומרה". פרוטוקול הועדה, לעיל ה"ש __.

[16] למשל עבירת מתן וקבלת שוחד סטנדרטית.

[17] "שיש אי שוויון באפשרות של מדינות שונות לעשות עסקים או עסקאות עם חברות או עם מדינות זרות כאשר יש עניין של שוחד או הפרת אמונים, ושזה גורם נזק עצום לכלכלה העולמית. זו העמדה של ה-OECD , זה לא רק עניין של נזק נקודתי במדינה ספציפית. הם אומרים שלדבר הזה יש השלכות על עניין הכלכלה הגלובלית, ולפיכך הם דורשים שנתאים את עצמנו לאמנה", בפרוטוקול הועדה, לעיל ה"ש __.

[18] לאחר האמור לעיל, הדיון עובר לדיון בדבר נתונים לגבי היקף הבקשות לעזרה משפטית אשר עוסקות בעבירות הלבנת הון, כשיו"ר הועדה מעוניין למעשה להבין את היקף ההשלכות של שינוי הצו כמבוקש על ידי שר המשפטים הן מבחינת בקשות עזרה משפטית יוצאות והן מבחינת בקשות עזרה משפטית נכנסות, וכן נערך דיון לגבי שאלת התחולה הרטרואקטיבית והפרוספקטיבית המשתמעת מהצו, פרוטוקול הועדה, לעיל ה"ש __.

[19] לגבי סעיף 295 לחוק העונשין, העוסק בתיווך בשוחד ותמורה אסורה לבעל השפעה ניכרת, שם

[20] "העיתוי נבע מזה שהצטרפנו לאמנות שדורשות שיהיה לנו מנגנון בקשר לעבירות האלה. אמנה אחת היא האמנה של ה-OECD, שאשררנו את האמנה הזאת שמתייחסת ספציפית לשוחד של פקיד זר. אנחנו בתהליך כדי לנסות ולהתקבל ל-OECD, וברור, שבלי לעשות את השינוי הזה, לא רק שלא נתקבל, אנחנו לא נעמוד בהתחייבות שלקחנו על עצמנו. האמנה השנייה היא אמנת האום נגד שחיתות, שאשררנו, שמתייחסת לעבירות שאנחנו רוצים להוסיף לצו. זה העיתוי. הדחיפות בעיתוי זה העניין שאנחנו בשלבים של בדיקה של ה-OECD, שעוקבים אחרי מה שעשינו, כדי לעמוד בהתחייבות שלקחנו על עצמנו כאשר הצטרפנו לאמנה הזאת", שם.

[21] בסופו של דבר הצו מאושר בדיון של ועדת חוקה, חוק ומשפט שהתקיים בתאריך 30 בנובמבר 2009, שם הוצג התיקון באופן שונה, והגורמים המקצועיים לא מצאו עצמם מתמודדים עם כמה מהשאלות שעלו בדיון שלגביו פירטתי.