התגבשות והתקבעות המבנה הפוליטי-חברתי בישראל
לתחילת המאמר: המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים
לחלק הקודם: מינוי שופטים בישראל וההשלכות החברתיות
המבנה
הפוליטית-חברתי-כלכלי אליו אנו רגילים במספר העשורים האחרונים, התבסס כמצב קיים ולעיתים
כונה, בעיקר בהקשר היחסים בין דתיים לחילונים כ"סטטוס קוו", אך בא לידי
ביטוי גם בשורה של נושאים אחרים, החל מאפליה סמויה (יותר או פחות) של מיעוטים,
חוסר ליכוד חברתי ומצב בטחוני מורכב. על אף המורכבויות הרבות, מעט מאוד מהלכים
מבניים משמעותיים ומשני מציאות נערכו. בנוסף לכל מתחים מורכבים אלו, השפעות של כלכלה
קפיטליסטית, שמקורה, בין היתר, בהשפעה הנובעת מאופן בו כלכלות שונות מתנהלות בעולם
המערבי, אף החריפה והדגישה את הפערים בין המגזרים השונים והסיכוי שלהם לרווחה
כלכלית.
בדומה
לקשיים ובעיות שהתעוררו במדינות שונות לגבי ההבנה שמקסום העושר לעיתים אינו נחלת
הציבור בכללותו, אלא של פלחים ספציפיים באוכלוסייה (למעט מעטים ברי מזל או בעלי
יכולות יוצאות דופן), בידול חברתי זה יצר מורכבות מיוחדת בישראל, לנוכח הבנה שבמדינת
ישראל יש קשר בין הדת של אדם לבין הסיכוי שלו לרווחה כלכלית, בד בבד עם הנצחת מעגל
עוני בקרב חלקים מהחברה החרדית, שהיכולת להיחלץ ממנו נמוכה יחסית ומונצחת באמצעות
מערכת חינוך נפרדת ושורה של תמריצים שלא להשתלב בעולם העבודה ובחברה האזרחית.
נראה
כי תחת אצטלה של דמוקרטיה ליבראלית הונצחו מבנים חברתיים, כלכליים וביטחוניים שאפשרו
או גרמו למשפט להימנע במקרים רבים מהתייחסות והתמודדות עם סוגיות הרות גורל,
ופתירתם באמצעות פתרונות אד-הוק, שלא היו יותר מאצבע בסכר, או לחילופין מציאת
פתרונות שגם אם נחזו לפתרונות הולמים, למעשה הנציחו מצב קיים שצפוי היה להנציח
מבנה קיים ולהביא בסופו של דבר להפרת האיזון.
נראה
כי ניתן להצביע על אחת מהסיבות המרכזיות למצב זה, כתפיסת השוויון המודרנית, אשר יוצרת
שורה של עיוותים. לקראת סוף שנות השמונים של המאה ה-20, בעקבות תהליך שהחל במדינות
מערביות רבות בעולם כעשור קודם לכן, התגבשה גישה שהתאפיינה בעויינות בין המגזר
העסקי למדינה הרגולטורית.[1]
בד בבד החלו לחלחל רעיונות חדשים-ישנים שלבשו צורות מודרניות, החל מפמיניזם ועד
אנרכיזם, ואלו התנקזו בסופו של דבר לתפיסה נאו-ליבראלית, אשר מהווה בהקשר של מאמר
זה, סוג של תפיסת חירות ושוויון, המבוססת ברובה על שווקים ויחסי הפוליטיקה עם
הכלכלה. תפיסה זו, אשר מתבססת באופן רחב על השווקים והקשר של הכלכלה לפוליטיקה
ומארג היחסים המורכבים בין האוכלוסיות השונות הנמצאות בין הנהר לים מהווה נקודת
מוצא לרבות מהתפיסות והגישות המשפטיות בישראל.
לחלק הבא: המעבר למשפט של יחסי כוחות ושוויון מהותי
[1] W.L. Bennett,
Livingston, S. (2023). A Brief History of the Disinformation Age: Information
Wars and the Decline of Institutional Authority. In: Salgado, S.,
Papathanassopoulos, S. (eds) Streamlining Political Communication Concepts.
תגובות
הוסף רשומת תגובה