המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים
בשנת 2008 פרסם פרופ' גד ברזילי את מאמרו "המלך אינו עירום ־ מדוע המשפט פוליטי".[1] במאמר זה ביקש פרופ' ברזילי "להפריך את המיתוס כאילו המשפט הוא ניטרלי מבחינה פוליטית", סיכם כי "ניתן לטעון כי משפט הוא מרכיב בפוליטיקה, המקדם ומכונן אינטרסים באמצעות התוויית קטגוריות נורמטיביות",[2] וקרא לבחון "כיצד מושפע 'שלטון החוק' בישראל מתהליכי גלובליזציה ניאו־ליברלית וכיצד משפיעים תהליכי הגלובליזציה הללו על זהותן של קבוצות הכוח בישראל המניעות את עולם המשפט המדינתי והקהילתי".[3] בחינה זאת אבקש לעשות במסגרת רשימה זו.
רשימה זו נכתבת בתקופה סוערת בפוליטיקה והחברה הישראלית,
וניתן להניח בעודנו נמצאים בעיצומה של התקופה, כי אנו נמצאים בתקופה מכוננת בימיה
של מדינת ישראל, אשר מהווה פרשת דרכים קריטית לגבי אופייה המדיני, חברתי, כלכלי
ומשפטי. שנת 2023 נפתחה בסערה משפטית וחברתית, לנוכח כוונה לערוך רפורמה מקיפה
במערכת המשפט ומוסדות השלטון באמצעות שורה של הצעות חוק, שיש הטוענים כי אלו יגרמו
להחלשה משמעותית של מערכת המשפט מחד וביצור מעמדה של הממשלה מאידך.[4]
רבים מאזרחי המדינה מפרשים תהליכים אלו כלא פחות מהפיכה שלטונית והתחלה של תהליך
שיהפוך את ישראל למדינה דיקטטורית-משיחית.[5]
מתוך שורה ארוכה של הצעות החוק, קודמה במיוחד הצעת חוק לשינוי הרכבה של הועדה
לבחירת שופטים, אשר הגיעה עד לישורת האחרונה בתהליך החקיקה, אך נבלמה כפסע לפני הצבעה
בקריאה שנייה ושלישית.[6]
הצעת חוק שנייה שקודמה באופן משמעותי הינה הצעת חוק לביטול עילת הסבירות, אשר נכנסה
לספר החוקים של מדינת ישראל,[7]
אך נפסלה על ידי בית המשפט העליון.[8]
תקופה פוליטית סוערת זו הביאה גם לפתיחת שורה של פצעים חברתיים מדממים בישראל, בהם
יחס ומעמד המיעוטים, גיוס חרדים ואפליה על רקע מוצא.
בעוד מדינת ישראל מתבוססת במחלוקות חברתיות שגררו העלאת
שאלות קשות ונוקבות לגבי היכולת של מדינת ישראל להמשיך להתקיים כמדינה ריבונית
ודמוקרטית, לרבות חזרה לשיח הציבורי בדבר רעיונות כגון חלוקת המדינה לקנטונים,[9]
וחשש אמיתי ממלחמת אחים בלתי נמנעת,[10]
ארגון הטרור חמאס הפתיע את ישראל במתקפה חסרת תקדים, שהיוותה ראשיתה של המלחמה
הידועה נכון למועד כתיבת שורות אלו כמלחמת "חרבות ברזל" (כנראה שם זמני).
בעוד התותחים רועמים, ובד בבד עם התקדמות המלחמה החלו לעלות שאלות קשות ומורכבות
לגבי עתידה הבטחוני של מדינת ישראל, וכיצד המדינה יכולה להבטיח את ביטחונם של
אזרחי המדינה, ובעיקר של היישובים הנמצאים בסמוך לגבולות המדינה. נכון לכתיבת
שורות עשרות אלפי אזרחיות עדין פליטות בארצן וטרם חזרו לבתיהן. המלחמה הביאה
להפוגה חלקית (וזמנית?) בדיון הפוליטי-חברתי הסוער לגבי השינויים במערכת המשפט, עם
זאת סימני שאלה משמעותיים ניצבים כרגע לגבי המשך דרכה של מדינת ישראל מבחינה
מדינית, חברתית, כלכלית וביטחונית.
לאור האמור לעיל, מדינת ישראל צפויה בתקופה הקרובה לעבור
שינויים וטלטלות משפטיים וחברתיים. סדרי העדיפויות מעוצבים מחדש, הקלפים הפוליטיים
נטרפו מחדש, האיזון החברתי הופר ויהיה צורך לבנות שוב את המרקם החברתי העדין גם
ככה במדינה, העתיד הבטחוני כרגע לוט בערפל ואחרי שבשנת 2023 המערכת הכלכלית לא
ידעה עדנה רבה, המלחמה הנחיתה מכה נוספת לנוכח גידול ניכר בהוצאות ביטחון והשלכות
על פעילות המשק.
בנוסף לתהליכים הסוערים הפנים מדינתיים, שינויים ותמורות גלובליים
משפיעים וצפויים להשפיע על האופן בו ישראל תעצב את הסדר המשפטי והחברתי ביום שלאחר
המלחמה. למרות שאקלים פוליטי, כלכלי וחברתי סוער מאפיין את העולם המערבי לאור כמעט
כל המאה-ה-20 וראשיתה של המאה ה-21, מתקבל הרושם שאנו נמצאים בנקודת זמן משמעותית
מבחינת ערעור הסדר הפוליטי, חברתי וכלכלי הקיים.[11]
לחוסר היציבות הפוליטית מצטרפות ההשפעות האקלימיות והאקולוגיות, שחרף הימצאותן
בשיח הציבורי והפוליטי כבר שנים רבות, מתקבל הרושם שבעת האחרונה הולכת ומתגבשת
ההבנה של הצורך בנקיטת פעולות מהירות ומשמעותיות, על מנת שלא לפגוע באיזון האקלים
באופן שצפוי לשנות באופן משמעותי את חיינו על פני כדור הארץ.[12]
לחלק הבא: המשפט בישראל על רקע תמורות גלובאליות ומקומיות
[1] גד
ברזילי "המלך אינו עירום ־ מדוע המשפט פוליטי" דין ודברים ד' 55 (תשס״ח).
[2] שם,
בעמ' 77.
[3] שם,
בעמ' 79.
[4] ראו
למשל: חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 12), ס"ח 3031, עמ' 72; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון
מס' 13), התשפ"ג-2023; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון - הטלת התפקיד להרכיב
ממשלה והגבלת מנגנון התפזרות הכנסת), התשפ"ג-2023; הצעת חוק-יסוד: הממשלה
(תיקון - איסור חקירה פלילית נגד ראש הממשלה במהלך תקופת כהונתו), התשפ"ג-2023; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון - הפסקת כהונה
של ראש הממשלה או שר מחמת הגשת כתב אישום), התשפ"ג-2023; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון - ביטול
מעורבות רשות החברות הממשלתיות במינוי דירקטורים), התשפ"ג-2023, ועוד עשרות
הצעות חוק נוספות, בהם ניתן לעניין, למשל, באתר האינטרנט של אחד מארגוני המחאה נגד
גל חקיקה זה: https://dictatura.today.
[5] יובל
נוח הררי "זו הפיכה לכל דבר. ישראל בדרך להפוך לדיקטטורה" הארץ
(08.03.2023) https://www.haaretz.co.il/magazine/2023-03-08/ty-article-magazine/.highlight/00000186-c123-db36-a5ff-f5fb71080000.
[6] הצעת חוק בתי המשפט (תיקון
מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023.
[7] חוק–יסוד:
השפיטה (תיקון מס' 3), התשפ"ג-2023, ס"ח 548.
[8] בג"ץ
5658/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת. בהתאם לפרסומים בתקשרות, טיוטת
פסק הדין הודלפה וממנה עולה כי החוק צפוי להיפסל על חודו של קול.
[9] אריה
הס "שווייץ של המזרח התיכון: חלוקת ישראל לקנטונים תחזק אותה" TheMarker (27.04.2023) https://www.themarker.com/blogs/2023-04-27/ty-article/.premium/00000187-be3d-d1ac-a987-ff3dbfff0000.
[10] שוקי
פרידמן "איום קיומי: הסיכון להתדרדרות למלחמת אחים מעולם לא היה גדול יותר"
מעריב (19.07.2023) https://www.maariv.co.il/journalists/opinions/Article-1023526.
[11] ראו: Jedediah S. Purdy, David S. Grewal, Amy
Kapczynski & K. Sabeel Rahman, Building a Law-and-Political- Economy
Framework: Beyond the Twentieth-Century Synthesis, 129 Yale L. J. 1784 (2020), זמין ב: https://scholarship.law.columbia.edu/faculty_scholarship/2856, ורבים מהרעיונות המוצגים ברשימה זו מהווים השראה והשפעה מהרעיונות
המוצעים במאמר זה.
[12] Riccardo Mastini,
Giorgos Kallis, Jason Hickel, A Green New Deal without growth?, Ecological Economics 179 (2021).
תגובות
הוסף רשומת תגובה