המשפט בישראל על רקע תמורות גלובאליות ומקומיות

 

לתחילת המאמר: המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים

לאחר שלקראת סוף המאה ה-20 התפוררה המערכת הגלובאלית הדו-קוטבית, שבצידה האחד ניצבת ארה"ב ובצידה השני ניצבת ברית המועצות, ארה"ב ניצבה כהגמון יחיד במשך מספר שנים. עם זאת, עלית כוחה הכלכלי של סין, התבססותה של רוסיה כגורם גלובאלי משמעותי, החלו להצביע על חזרה למערכת גלובאלית דו-קוטבית, עם התגבשות ציר עוצמתי הכולל את סין, רוסיה ומדינות נוספות, בהן איראן, שאילץ את ארה"ב להבין שמדיניות של בדלנות יחסית, בשלב זה עלולה להביא לפגיעה משמעותית בעוצמתה הגלובאלית, והכרה בצורך לבסס ציר עוצמתי לבלימת הציר הסיני-רוסי. בנוסף, אי השוויון המעמדי ופערי ההכנסה בעולם המערבי רק הולכים ומתעמקים.[1] תהליכים אלו מלווים בחשש שהאחריות החברתית של השכבות החזקות ביותר הולכת מצטמצמת, וחשש גובר שאי שוויון עלול להביא לחוסר יציבות חברתית.[2]

 

סוגיית אי השוויון הכלכלי בישראל מורכבת במיוחד לנוכח הקשר ההדוק בין מגזרים שונים לבין הכנסה. כך, שניים מהמגזרים העניים ביותר בישראל הינם המגזר החרדי והמגזר הערבי. שני מגזרים אלו נמצאים במרכזה של סערה פוליטית וחברתית. הממשלה הנוכחית כוללת ייצוג דומיננטי יחסית למגזר החרדי, ולמגזר זה מופנים מראשית שנת 2023 תקציבים משמעותיים מבעבר. לכאורה, ניתן לטעון שמדובר על תיקון אי שוויון מובנה באמצעות תשלומי רווחה, אשר צפויה לצמצם את הפערים הכלכליים ולכן משקפת גישה המתאפיינת עם השמאל הפוליטי. עם זאת, לנוכח טענות לפיהן מדובר במתן כספים שאינם מעודדים צמיחה, אלא רק מקבעים את המעמד הכלכלי הנמוך של מגזר זה, תוך פגיעה באוכלוסיות משלמות מיסים במעמד הביניים, נוצרת מורכבות יוצאת דופן של השפעות פוליטיות וחברתיות. תהליכים אלו מעלים שאלות לגבי האופן הראוי לצמצם פערים חברתיים-כלכליים וכמובן העלו לסדר היום החברתי את הדיון המתמשך לגבי לקיחת חלק בחובות האזרחיות המוטלות על אזרחי המדינה על ידי המגזר החרדי, ובראשן חובת הגיוס לצה"ל. צמצום הפער החברתי-כלכלי למגזר הערבי יוצר מורכבות אחרת, וסבוכה לא פחות, אם לא יותר: הבידול של חלק מהגזר הערבי, המלווה בחוסר אמון מושרש במוסדות המדינה, הביא בתורו פשיעה אשר מחלחלת לחלקים נרחבים מהמגזר הערבי.

 

בעשורים האחרונים רווחה ההנחה במדינות מערביות רבות שניתן לשמור על צמיחה כלכלית מתמשכת ועקבית (שבמהלכה כמובן ישנם גם לעיתים משברים כלכליים, מיתון וירידות בשווי חברות). בשנים האחרונות חל כרסום בתפיסה זו, והתמורות השונות, הפנימיות והגלובאליות מביאות לכך שיש הסבורים שתם עידן הצמיחה העקבית. תמורות אלו משמעותיות בעיקר במדינת ישראל. לאחר מספר מערכות בחירות בהפרשים של חודשים ספורים, חוסר היציבות הפוליטית הוחלף בממשלה שנויה במחלוקת ובעלת תפיסות עולם, שרבים סבורים כי אינה מעודדת צמיחה כלכלית ואף פוגעת בה. הצינון באקלים הכלכלי בא לידי ביטוי במהלך כל שנת 2023, והתעצם עם פרוץ המלחמה שטרפה את חבילת הקלפים הכלכלית, והציבה את המשק, הכלכלה, החברה והפוליטיקה בנקודה שממנה אלו יכולים להתפתח או לקמול לכיוונים שונים, וצפויים להמשיך ולעמוד בפני אתגרים יוצאי דופן.

 

יותר מתמיד, תפקידו של המשפט בתהליך זה מרכזי במיוחד. כבר לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל, רבים מאזרחי ישראל שעולם המשפט רחוק מעולמם כמזרח למערב, נאלצו ללמוד עד כמה שעולם המשפט משפיע על חיי היום יום של כל אחד מאיתנו, מגדיר זכויות וחובות, משפיע על חלוקה, על תמריצים ועל המרקם החברתי. באופן מעט אבסורדי, דווקא הממשלה שביקשה לשנות את האיזונים המסורתיים בין הרשויות השונות (ומבלי להידרש לשאלה האם מדובר בשינוי הרסני, מבורך או חסר משמעות), היא זו שהביאה לקדמת הבמה את המשמעות המיוחדת של הרשות השופטת. לפתע "הלכת הסבירות" התבססה כמושג שגור בשיחות חולין, לאחר שבמשך שנים רבות, אזרחים רבים כלל לא סברו שהיא משפיעה על חייהם באופן כלשהו, אם בכלל היו מודעים לקיומה. באמצע צומת דרכים זו, כשעולם המשפט נמצא במרכזה של סערה מושלמת, עדין כפוף לאיום בפגיעה במעמדו מצד הרשות המבצעת והכנסת, כשהוא נאלץ להתמודד עם ערעור עמוק של הקונספציה הנוהגת לגבי מרקם החיים והחברה הישראלית ויחסיה עם שכניה הקרובים והרחוקים, כששאלות של זכויות אדם, חופש ותפקיד השלטון בחיי האזרח מצריכים המשגה מחודשת – המשפט הישראלי צריך למצוא את דרכו, כשיותר מאי פעם ברור לנו שלא ניתן להתייחס למשפט כסט ערכים סטטי, מוחלט ועצמאי, אלא יש לבחון, לנתח, להבין ולעצב אותו על רקע מציאות פוליטית וכלכלית מורכבת ומשתנה.

לפרק הבא: אי השוויון המגזרי במדינת ישראל בסביבה פוליטית מורכבת

[1] L. Chancel, T. Piketty, E. Saez, G. Zucman, et al. World Inequality Report 2022, World Inequality Lab https://wir2022.wid.world/www-site/uploads/2023/03/D_FINAL_WIL_RIM_RAPPORT_2303.pdf

[2] Khanh Duong, Van  Nguyen Phuc, Rethinking the Inequality-Growth Nexus: Short-Term Gains and Long-Term Challenges, GLO Discussion Paper, No. 1356, Global Labor Organization (GLO) (2023).