אי השוויון המגזרי במדינת ישראל בסביבה פוליטית מורכבת
לתחילת המאמר: המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים
לחלק הקודם: המשפט בישראל על רקע תמורות גלובאליות ומקומיות
כאמור, קיומו של אי שוויון מבני במדינת ישראל מעלה שאלות
החורגות משאלות כלכליות קלאסיות. הקשר ההדוק בין המגזר החרדי והמגזר הערבי למעמד
סוציואקונומי נמוך מבסס קשר הדוק בין שאלות של פוליטיקה ומשפט לבין רמת חיים
ופערים סוציואקונומיים בין מגזרים. האופן בו "עוגת" תקציב המדינה מתחלקת
בין המגזרים השונים מהווה בדרך כלל שאלה פוליטית ביסודה, אשר נגזרת מהחלטות לגבי
תקציב המדינה וחלוקת כספים קואליציוניים. לאור האמור, לעיתים קרובות האופן בו
התקציב מחולק למגזרים השונים מהווה מושא לביקורת ציבורית ופוליטית רחבה. עם זאת,
הביקורת השיפוטית על החלטות אלו הינה מועטה עד לא קיימת. בהתאם לגישה הרווחת,
מערכת המשפט בדרך כלל לא תתערב בסוגיות פוליטיות טהורות והסכמים קואליציוניים,
ולכן למעשה ניתנת יד יחסית חופשית לממשלה ולקואליציה לפעול בחופשיות יחסית בסוגיות
אלו, כשהם כמעט ואינם כפופים לביקורת שיפוטית לגבי החלטות אלו, אלא כפופים לביקורת
ציבורית בלבד, שהיכולת שלה להשפיע הינה ככל הנראה מוגבלת באופן יחסי, הן מכוח
בעיית הנציג, והן לנוכח מבנה השלטון במדינת ישראל. רובד נמוך יותר של החלטות לגבי
הקצאת משאבים בא לידי ביטוי במסגרת החלטות מנהליות של השרים עצמם והדרגים הכפופים
להם.
נכון למועד כתיבת שורות אלו, שני כוחות עוצמתיים באים לידי
ביטוי במערכת הפוליטית וציבורית ומשפיעים על הקצאת הכספים למגזר החרדי – מחד,
העברת סכומי כסף משמעותיים למגזר החרדי, ומאידך המחאה הציבורית הגוברת לנשיאה שווה
בנטל, וכי האופן בו מופנים תקציבים לחברה החרדית, אינו מעודד צמיחה, אלא מנציח עוני ותלות במדינה של חלקים משמעותיים
מהמגזר החרדי. לא ניתן להתעלם מהשאלה האם מערכת המשפט צריכה לקחת חלק משמעותי יותר
בעיצוב המדיניות בסוגיות אלו וסוגיות דומות, לנוכח החשש מהשפעות מורכבות שעלולות
להתפתח לאורך זמן ולהיות בעלות השלכות כלכליות וחברתיות משמעותיות.
עם זאת, מערכת המשפט נמצאת כיום מלכתחילה בין הפטיש לסדן.
מחד, יש הסבורים כי ביקורת שיפוטית אקטיביסטית ונוקבת נחוצה מאי פעם. מאידך, קיימת
גם ביקורת ציבורית ופוליטית משמעותית, הטוענת שאין לבית המשפט סמכות להתערב
בהחלטות פוליטיות, וכי יש מקום לפסיקה שמרנית והימנעות מהתערבות יתרה של בית המשפט.
על רקע המתח והמחלוקת האמורה לעיל, בעוד ניתן היה להצביע על
הכרה מסויימת בצורך להגדלת תקציבים למגזר הערבי במטרה לעודד צמיחה והשתלבות במעגלי
העבודה והחברה הישראלית, נראה כי תהליך זה נבלם במידה מסויימת,[1]
לנוכח האג'נדות הפוליטיות של חלק מחברי הקואליציה ואף עלול להעמיק לנוכח רוחות
המלחמה והגדלת השסע החברתי בין הציבור הערבי לציבור היהודי.
תהליכים אלו מצריכים ועוד יצריכו מבית המשפט לבצע הערכה מושכלת
של מושגי יסוד ובראשם השוויון, אפליה והיקף ההתערבות הראויה בהחלטות פוליטיות ואף
מנהליות. כל האמור לעיל מתווסף למורכבות הכלכלית אשר מאפיינת את השנים האחרונות,
הכוללת העמקת הפערי השכר, מחירי הדיור (לפחות עד ראשית שנת 2023), פגיעה עקבית
בשירותי הרפואה, משבר בביטוחי הסיעוד וסימני שאלה רבים ומורכבים לגבי עצמאות
רשויות האכיפה.
לכל האמור לעיל מצטרפות ההשפעות של הכלכלה הפוליטית המערבית
בעולם גלובאלי. כבר שנים רבות ישראל פועלת בהתאם למודלים כלכליים מערביים, וללא
ספק הצליחה לקדם את הכלכלה והרווחה בצורה חסרת תקדים, במיוחד לנוכח מאפייניה
הייחודיים. כלכלת ישראל הוכיחה עצמה אף כעמידה במיוחד למשברים שונים, לעיתים באופן
טוב בהרבה ממדינות מערביות אחרות. עם זאת, מתקבל הרושם שגם ישראל סובלת מאותם
קשיים שונים מהם סובלת הכלכלה המערבית, והגיעה לנקודה שעלולה להיות קריטית
להתפתחותה הכלכלית. ערעור מודלים כלכליים נאו-ליבראליים והחשש שהישענות על אלו
הביאה את המודלים הכלכליים המערבים לנקודת מפנה, ככל הנראה אינה צפויה לפסוח גם על
ישראל. ההבנה שתפיסת הצמיחה הכלכלית התמידית ככל הנראה כבר אינה רלוונטית. העמקת
פערים חברתיים ופגיעה בתפיסת הסולידריות החברתית אינם פוסחים על מדינת ישראל,
ולנוכח אתגריה הפנימיים, אף צפויים להחריף באופן משמעותי.
התהליכים המפורטים לעיל ושורה של שינויים במבנה הכלכלי
והפוליטי הגלובאלי, כבר הוכרו כתהליכים בעלי משמעות ייחודית, אשר מצריכים בחינה
מעמיקה של מקומו של המשפט בתהליכים אלו, התפקיד של המשפט בעיצוב המצב הקיים,
והאופן בו המשפט יכול להשפיע על עיצוב המציאות הפוליטית-כלכלית בהמשך ברמה
הגלובאלית והפנים מדינתית.[2]
החלק הבא: הקיטוב החברתי בישראל וההשפעה של תהליכים בינלאומיים
[1] מוחמד
מג'אדלה "שר הפנים יעביר תקציבים לרשויות המקומיות הערביות חרף התנגדותו של
סמוטריץ'" N12 (30.10.2023) https://www.mako.co.il/news-israel/2023_q4/Article-79492c4d6108b81026.htm.
[2]Jedediah S. Purdy, David S. Grewal, Amy
Kapczynski & K. Sabeel Rahman, Building a Law-and-Political- Economy
Framework: Beyond the Twentieth-Century Synthesis, 129 Yale L. J. 1784 (2020), אשר מהווה את הבסיס העיוני לניתוח שנערך במסגרת מאמר זה. כמו כן,
ראו: Amna
A. Akbar, Demands for a Democratic Political Economy, 134 Harv. L. Rev.
F. 90 (2020); David Lebow, Indecisive
Liberal Faith, Capitalism, and the Constitution, 4(1) J. of L. and Poli. Econ. 626 (2023)(1); Amanda Shanor, Sarah E. Light, Anti-Woke Capitalism,
the First Amendment, and the Decline of Libertarianism, 118 Nw. U. L. Rev.
347 (2023).
תגובות
הוסף רשומת תגובה