תיקון חוק העונשין – הגדלת הענישה
לתחילת המאמר: מבוא
לחלק הקודם: חקיקת האיסור על ניכוי תשלומי שוחד לעובד ציבור זר כהוצאה מוכרת לצרכי מס
כחודש בלבד לאחר תיקון פקודת המיסים
המפורט לעיל, תוקן חוק העונשין, תיקון משמעותי במסגרתו מוצע שהעונש המרבי על
עבירות בפרק השוחד, יוכפל משלוש וחצי שנות מאסר לשבע שנות מאסר והקנסות המרביים
יוגדלו באופן מהותי.[1]
הדיון בהצעת החוק התקיים בתאריך 14 בדצמבר 2009,[2] כפי שנראה
להלן, גם בתיקון זה, ההצטרפות ל- OECD מהווה חלק מהותי מהטיעונים המובאים בפני הועדה ומקבלים משקל
מהותי. כמו כן, האופן בו מתנהל דיון זה, שוב מדגיש בפנינו את ההבחנה בין הדיון
נטול המהות והתוכן שהתקיים בהעברת הצעת החוק בעניין מתן שוחד לעובד ציבור, לבין
האופן בו יכול להתנהל דיון בנושא משיק של החמרת ענישה. זה המקום להדגיש כי החמרת
הענישה מהווה סוגיה חשובה ומהותית, אך אינה מכוננת נורמה פלילית חדשה, כפי שנקבע
בחקיקת הסנקציה בפלילית בגין מתן שוחד לעובד ציבור זר . משכך, על פניו, מדובר אף
בסוגיה בעל חשיבות פחותה. אמנם בדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, בסוגיית החמרת הענישה
בעבירות שוחד, נכחו שלושה חברי כנסת בלבד,[3] אך נציגי
משרדי הממשלה הנוכחים בישיבה לקחו חלק משמעותי בדיון, להבדיל מהדיון בהצעת החוק
בעניין מתן שוחד לעובד ציבור זר. כבר בפתח הדיון, עלתה סוגיית ה-OECD, למרות שאין בין סוגיית
החמרת הענישה, ל- OECD
קשר ישיר. נציגת משרד המשפטים הסבירה כי בעקבות הערותיהם של נציגי ה-OECD לגבי צורך בהחמרת הענישה,
החלה בחינה של צורך בהחמרת ענישה בעבירות נוספות.[4] התייחסות
מעניינת ורלוונטית לסוגיה דנן נערכת במהלך הדיון בוועדה, כשנציג משרד המשפטים
מתבקש להביא נתונים לגבי חומרת העונשים בעבירות שוחד בשנים האחרונות.[5]
בתגובה אחד מחברי הכנסת פונה ליו"ר הוועדה, בשאלה "למה אתה לא מצביע?".
במענה, אומר יו"ר הועדה שהוא מבקש לקבל עוד נתונים ומוסיף שזו גם עמדת משרד
המשפטים. נציג משרד המשפטים מאשר במשתמע את קביעה זו. חבר הכנסת אומר בתגובה
"למה? ה-OECD לא מרשה לכם?", ונציגת
משרד המשפטים עונה "משהו כזה" ויו"ר הועדה מוסיף "בערך".
מספר משפטים לאחר מכן מסבירה נציגת משרד המשפטים כי "אנחנו לא רוצים להצביע.
חזרנו עכשיו מביקורת נוספת – ביקורת אחרונה בעשרת הבדיקות לפני הקבלה לארגון – והם
חושבים שהקנסות הם לא קנסות, שבהינתן היקף העסקאות של חברות ישראליות בחוץ לארץ - הם
מדברים על זה, אבל אני יכולה לומר שגם בהינתן היקפי עסקאות גם בישראל - הענישה שהצענו
לא מספיקה כדי להרתיע. אנחנו רוצים לחשוב על זה. אין לנו עדיין עמדה לגבי הנושא הזה
ולכן אנחנו מבקשים לא להצביע. זאת הערה שקיבלנו רק בסוף השבוע שעבר ולכן אנחנו מבקשים
לקיים ישיבה נוספת אחרי שנגיע עם עמדה מגובשת בסוגיה הזאת".
מהאמור לעיל, אנו למדים שמכיוון שיש
לארגון ה-OECD
השגות בעניין היקף הקנסות שניתן להשית על תאגידים בהתאם לאיסור על מתן שוחד לעובד
ציבור זר, עמדת משרד המשפטים לגבי כלל הענישה בגין עבירות שוחד הושפעה. מהערתו
העוקצנית של חבר הכנסת לגבי השפעת ה-OECD, אנו למדים כי הגורמים המקצועיים אפילו לא מתביישים להסביר כי אכן
זו הסיבה לעיכוב החקיקה. אינדיקציה נוספת להשפעה של ה-OECD ניתן לראות בהערה נוספת של
נציג משרד המשפטים, לפיה "יש לנו את הטבלה שהעברנו לכם. העברנו לכם טבלה בה
יש את המצב נכון לתקופה בה אותה מדינה עשתה את הביקורת. כלומר, כמה באמת המצב במדינות
הוא נכון ללפני כמה שנים. היכן שכתוב PH2 או PH1, זה אומר שהתקבלה הערה מה-OECD. כאשר יש קו מתחת, התקבלה הערה
חמורה לפיה חייבים לתקן וזאת לא רק המלצה". כלומר, גם כאן אנו רואים שהאופן בו ה-OECD בוחן את הענישה במדינה,
משפיע על קבלת ההחלטות וקידום החקיקה, ומכאן הדיון נודד לבחינה מה הענישה במסגרת
המשפט המשווה.
מעניין במיוחד לציין את ההתייחסות לדין
האנגלי, אליו התייחסתי לעיל.[6]
נציגת משרד המשפטים מציינת כי ישנן מדינות בהן אין גבול לקנסות וברקע משהו קורא
"אנגליה". יו"ר הוועדה מוסיף "אנחנו גם יודעים למה. הם לא מנהלים
את התיקים האלה אלא הם סוגרים אותם כמו שאת שמעת וכמו שאני שמעתי כאשר היינו ב-OECD. האנגלים יותר חכמים מכל העולם.". כלומר, המשתתפים שוב סטו לדיון לגבי סוגיית מתן שוחד לעובד
ציבור זר, ומתברר שיו"ר הועדה מודע למצב בעולם, והעובדה שבמדינות מסוימות אין
כל אכיפה אפקטיבית נגד מתן שוחד לעובד ציבור זר. נציגת משרד המשפטים אף מוסיפה
"הם מאוד עזרו לנו בביקורת". האם אנחנו צריכים להיות מופתעים
שאחת מהכלכלות החזקות בעולם, שנכון לאותו הזמן כמעט ולא מבצעת אכיפה אפקטיבית נגד
מתן שוחד לעובדי ציבור זרים, מסייעת למדינה חלשה וקטנה ממנה בהרבה בביקורת של
ארגון ה-OECD?
גישה חיובית של בריטניה כלפי ישראל מגלה לנו שגורמים מסוימים באנגליה סבורים שיש
להם מה להרוויח מכניסת ישראל ל- OECD, כשניכר כי המשמעות של כניסת ישראל ארגון הינה אכיפה משמעותית
ואפקטיבית של הסנקציות בגין מתן שוחד לעובד ציבור זר, וזאת בזמן שאנגליה עצמה לא
פועלת באופן זהה. יו"ר הועדה אף מגדיל ואומר את המובן מאליו: "כי הם נותנים
שוחד בכל העולם ובין היתר בהודו ומוציאים את ישראל מהמשחק.".[7]
לפיכך, אנו רואים בדיון זה חיזוק נוסף להנחה שהמניע של מדינות מפותחות עוצמתיות
ומובילות כלכלית לצרף מדינות מפותחות למחצה ל- OECD, ולהשפיע על רגולציה
ומדיניות פנים במדינות מפותחות למחצה. הצטרפות ל- OECD יכולה להוות כלי לתמרץ
מדינות מפותחות למחצה לשנות מדיניות פנים ורגולציה, שהינה בעלת השלכות על פעילות
בין לאומית, כשהתמריץ הינו הצטרפות ל- OECD, או הכרה כזו או אחרת ממשפחת המדינות המפותחות. אלא שהנזק שנגרם
למדינות המפותחות העוצמתיות, נמוך יותר מהנזק שנגרם למדינות המפותחות למחצה. מה גם
שככל הנראה למדינות המפותחות למחצה, אין אפשרות בחירה אמתית, מכיוון שמדובר על
פעולה ב"שיטת המקל והגזר" – אם המדינות המפותחות למחצה לא יקבלו על עצמן
את הכללים, יוקיעו אותן והן יאבדו את המעמד שיש להן כרגע.
[1]
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 108) (החמרת
הענישה בעבירות שוחד), התש"ע-2009, ה"ח ממשלה 104.
[2] פרוטוקול ישיבה מס' 120 של ועדת החוקה, חוק ומשפט, הכנסת ה-18
(14.12.2009).
[3] לעומת שניים בדיון בעניין עבירת מתן שוחד לעובד ציבור זר, ראו
לעיל הטקסט ליד ה"ש __.
[4]
נציגת משרד המשפטים מסבירה בדיון כי: "אני
רוצה להקדים ולומר, לנוכח ההערה הזאת, שאנחנו התחלנו לבחון את הצורך בהחמרת ענישה
בעבירת שוחד נוכח הערות ה-OECD וחשבנו שההערות שלהם
נכונות ונכונות לא רק לעבירה של שוחד עובד ציבור זר אלא נכונות לכלל עבירות השוחד.
לא רק שחשבנו שיש מקום לבחון את ההערות שלהם בכל הנוגע לקנסות ולהחמרת ענישה
כלכלית כאמצעי להרתעה, כאמצעי מתאים גם גבולית למלחמה בעבירות האלה, גם בעבירות
אחרות בחוק העונשין שיש בצדן פוטנציאל לרווח כלכלי גדול. זה נכון שאנחנו התחלנו עם
עבירת השוחד, התחלנו למפות עבירות אחרות גם, אבל התחלנו עם עבירות השוחד בגלל הלחץ
של ה-OECD ובגלל שלבי הביקורת
שקיימים כיום. יש הערות נוספות של ה-OECD
שחשבנו שהן פחות מתאימות. ההערה הזאת, חשבנו – מעבר לזה שהיא מאוד מהותית וקריטית
עבורם – שהיא נכונה ואנחנו מתכוונים ליישם אותה גם לגבי עבירות אחרות וכאן אני
מדברת על הקנסות".
[5]
חשוב להבהיר שהמשמעות של בקשה לקבלת נתונים
נוספים הינה כי במסגרת הישיבה לא תערך הצבעה לגבי ההצעה, אלא רק בישיבה שתיקבע
בהמשך, מה שלעיתים יכול לגרור דחייה של חודשים רבים בהצבעה על החוק, ובמקרים
מסויימים מהווה למעשה ניסיון "לקבור" את החוק, באמצעות משיכת זמן.
[6] לעיל טקסט ליד ה"ש __. [התייחסות לכך שלקח לבריטניה שנים רבות עד שהיא חוקקה חקיקה נגד מתן שוחד
לעובד ציבור זר ואכפה אותה]
[7] עוד חיזוק לעמדה זו מתקבל מנציגת משרד המשפטים, אשר מציינת
שלאנגלים "עשו הרבה מאוד צרות...", ויו"ר הועדה מוסיף ש"הם
הבטיחו שבפעם הבאה, כאשר הם ייתנו שוחד, הם לא יסגרו" [כנראה הכוונה שלא
יסגרו תיקי חקירה לתאגידים הנמצאים בחקירה – ר.ש.]
תגובות
הוסף רשומת תגובה