נראה כי גם עובר לאשרור אמנת ה- OECD וגם כיום, השימוש במנגנון שנבחר באמנת ה- OECD למיגור השוחד בעסקאות הבינלאומיות, לא הוכיח באופן ברור את יעילותו, מה שככל הנראה לא פגע בנכונות של מדינות לקחת חלק במנגנון זה ולפעול בהתאם. אף על פי כן, בתהליך שכולל שחקנים שונים בשדה הבינלאומי, מנגנוני בירוקרטיה בינלאומית, מחוקקים וגופים מבצעים פנים מדינתיים, מדינות כמעט ולא היססו, לקחו חלק במנגנון ופעלו בהתאם אליו. לא זו אף זו, חרף אינדיקציות לשימוש במנגנון ובפרקטיקה למטרות החורגות ממטרתו המוצהרת, וחשש מפגיעה עקיפה לא מבוטלת, מדינות נמנעו להעלות שאלות מהותיות, להסתייג, או למשוך ידן מהמנגנון. כפי שניסיתי להציג בחיבור זה, מתעורר קושי להסביר את תהליך התהוות, אשרור, התבססות ומימוש הוראות אמנת ה- OECD באמצעות כלים רציונאליים, אשר אינם מקנים מענה לשאלת המניעים של מדינות לחוקק חקיקה נגד מתן שוחד. מאידך, כפי שניסיתי להציג בפרק זה, ניתן להצביע על שורה של סיבות אחרות לאשרור האמנה, וחקיקת חוקים האוסרים על מתן שוחד לעובד ציבור זר. קרי, חרף קיומו של מנגנון פיקוח ובקרה משמעותי במסגרת ה- OECD (קיים מנגנון, א...
תגובות
הוסף רשומת תגובה