פרק שישי: האם החקיקה מקנה יתרון למדינות המפותחות על פני המדינות המפותחות למחצה

כאמור, אחת ההשערות הינה כי המניע של מדינות לחוקק חקיקה נגד מתן שוחד, בצידו האחד של המתרס, נעוץ באינטרס של מדינות מפותחות לעודד ואף להפעיל לחץ על מדינות מפותחות למחצה, לחוקק חקיקה נגד מתן שוחד. בצידו השני של המתרס, נמצא המניע של מדינות מפותחות למחצה הינו כניעה ללחץ בינלאומי, ריצוי של מדינות מפותחות, חשש מהוקעה ממשפחת המדינות המתפתחות, אדישות רציונאלית וניתוח שגוי של המשמעויות הנגזרות מחקיקה זו.^[1] ארה"ב, חוקקה את ה-FCPA ממספר מניעים אפשריים, עליהם עמדנו בקצרה לעיל, ואף הצגנו כיצד שינויים במפה ויחסי הכוחות הגלובאליים הביאו לשינוי במניעים של ארה"ב לאורך השנים. עם זאת, אלו, מסבירים באופן מוגבל את המניע של ארה"ב להפעיל לחץ שיביא לכך שמדינות נוספות יחוקקו חקיקה ברוח ה-FCPA. אם המניע הינו גבית קנסות, מניעים מוסדיים, מניעים כתוצאה מקבוצות אינטרסים, או התמודדות עם החצנת עלויות של תאגידים, עולה קושי להצדיק הפעלת לחץ על מדינות אחרות לחוקק חקיקה דומה, ניתן לצפות לאדישות של ארה"ב להפצת הנורמה, ואפילו ניתן לטעון שעדיף לה להיות המחוקקת היחידה. אם המניעים הינם מניעים מבוססי הגנה על זכויות ופטרנליזם, ניתן במידה מסוימת להסביר את המניע להשפיע על מדינות אחרות לחוקק חקיקה, אך בהמשך לחולשת טיעונים אלו, היינו מצפים שבאותה מידה שארה"ב מפעילה לחץ על מדינות מפותחות למחצה לחוקק חקיקה נגד מתן שוחד, היא תפעיל לחץ אפקטיבי על מדינות המקבלות שוחד. לפיכך, מתוך המניעים "המסורתיים", אנו נותרים רק עם מניע אפשרי אחד – חשש ממרוץ לתחתית, בהתאם למניע תורת המשחקים הקואופרטיבית. עם זאת, כפי שאבקש להראות להלן, ניתן להצביע על שורה של אינדיקציות לכך שלא כל התאגידים מכל המדינות מפיקים תועלת זהה, או מתמודדים עם אותם קשיים.

---

[1] ההשערה הינה כי בניגוד לטענה כי חקיקת חוקים נגד מתן שוחד, משווה את תנאי השוק והמסחר הבינלאומי, חקיקת האיסור מקנה יתרון למדינות מסוימות (המחוקקות את החוק), לעומת מדינות אחרות (שגם מחוקקות את החוק), ואינה משווה את תנאי השוק, כשהיתרון ניתן בעיקר לארה"ב, ויתכן מספר מדינות מפותחות נוספות, על פני המדינות המפותחות מחצה.