קבלת החלטות בסביבת אדמיניסטרציה בינלאומית
על סוגיית קבלת
החלטות בסביבת אדמיניסטרציה בינלאומית דיברתי בהרחבה בפרק המנתח את החתימה על אמנת
ה-OECD בראי קונסטרוקטיביזם. משמעותה של תופעה זו,
אשר רלוונטית למנגנונים בינלאומיים שונים, ולא רק לאמנת ה-OECD,
הינה כי גורמים בינלאומיים משפיעים באופן מהותי על רגולציה פנים מדינתית במדינות
מפותחות למחצה. המשמעות של השפעת המנגנונים הבינלאומיים על הרגולציה הפנים
מדינתית, הינה כי במדינות אלו לא נערך דיון מהותי ומעמיק בעיצוב המדיניות בהתאם
לצרכיה ומאפיינה של המדינה, אלא החקיקה מתקבלת כעובדה מוגמרת, אותה על המחוקק
לאמץ. אינדיקציה אפשרית למצב זה הינה כי לא ניתן להצביע על קיומו של הליך חקיקה
פנים מדינתי סדור ודיון מעמיק, אשר מביאים לידי ביטוי את מנגנוני השלטון השונים,
והאופן בו אלו אמורים לקחת חלק בהליך חקיקה.[1] יש לציין כי לא בכל מקרה שלא
ניתן להצביע על תהליך חקיקה סדור ומעמיק, המסקנה המתבקשת הינה קיומו של גירעון
דמוקרטי. לא מן הנמנע כי לעיתים יש היגיון רב באימוץ מנגנונים בינלאומיים, ומכיוון
שגם תהליך החקיקה הינו משאב מוגבל ומצומם, על השלטון ועל המחוקק לברור מתי נכון
וראוי להשקיע משאבים רבים בחקיקה, ומתי יש היגיון בהליך חקיקה שאינו מעמיק, מתוך
הנחה שמדובר על מנגנון שנבחן ונבדק ברובד הבינלאומי, או שמפיקים ממנו תועלת עקיפה
כלשהי.
הצטרפותן של מדינות לאמנת ה-OECD ולמנגנונים בינלאומיים שונים ומגוונים,
מהווה אינדיקציה אפשרית לכך שמדינות מפותחות למחצה מושפעות מרגולציה גלובלית,
ובהקשר של חיבור זה – אמנת ה-OECD
וקבוצת העבודה שפועלת מכוח האמנה, ועורכת מעקב וניתור של יישום האמנה. השפעה זו
הביאה לכך שבמדינות רבות, ובכללן במדינות מפותחות למחצה, לא נערך דיון מעמיק
ויסודי לגבי המשמעויות וההשלכות של הצטרפות לאמנת ה-OECD,
האיזונים והבלמים שאמורים לפעול במסגרת הליכי החקיקה והאכיפה במשטר דמוקרטי לא באו
לידי ביטוי באופן מספק במסגרת ההליך הדמוקרטי, בין היתר, לנוכח הפעלת לחץ ממדינות
חברות באמנת ה-OECD וארגונים
בינלאומיים, ומבלי שהמדיניות לגבי איסור על מתן שוחד לעובד ציבור זר נבחנה ונבחרה
כמדיניות נכונה ורצויה.[2]
[1] "רמיזות
למצב זה תינן לראות בדיוני חקיקה בישראל, כך למשל: דברי יו"ר וועדת החוקה,
חוק ומשפט בהתאם לפרוטוקול ישיבה מס' 6 של הכנסת ה-18 (25.05.2009), בעניין תיקון
צו עזרה משפטית בין מדינות (תיקון התוספת השניה לחוק), התש"ע-2009, ק"ת
319, בהתאם לסמכות הועדה, לפי חוק עזרה משפטית בין מדינות, תשנ"ח-1998,
ס"ח 356, אשר התקיים רובו ככולו על רקע החתימה על אמנת ה-OECD, אשר שואל: "לכן
אני שואל את השאלה האפיקורסית שלי, למה אנחנו נכנסים לעסק הזה? מי מדרבן אותנו
לעשות את זה? האם המוטיבציה שלנו או שמישהו מהעולם אומר לנו ליישר קו?".
במענה לשאלה של יו"ר הועדה, נציג הפרקליטות עונה: "לפני לא הרבה זמן
הצטרפנו לאמנה של ה-OECD
, זה היה במסגרת ניסיון המדינה להתקבל לארגון הזה. הארגון הזה עושה
בדיקות לאלה שרוצים להצטרף אליו, איך המדינה עומדת במסגרת ההתחייבות שהיא קיבלה על
עצמה כאשר היא הצטרפה לאמנה זו, כשהצטרפות לאמנה זו זה אחד מהקריטריונים שהם
בודקים כאשר הם דנים בזה. היה לנו סבב של בדיקות כאלה במארס, כאשר היה צוות
באירופה, ויהיה עוד צוות בסוף יוני. בין הדברים שהם מסתכלים עליהם זה, האם פורמלית
עשו את השינויים הדרושים כדי שיוכלו להתמודד עם האמנה... העניין הזה, אני לא
רוצה לומר, חס וחלילה, שהוא רק פורמלי, אבל ברור שאחד מהדברים שהופך את זה דחוף,
שאנחנו רוצים להראות לארגונים, ובמיוחד ל-OECD, שמהפן הפורמלי נכנסנו
לאמנה על העבירה הזאת של שוחד של עובד זר. האמנה הזאת דורשת אפקטיביות של מנגנון חוקי,
שמאפשר במקרים מתאימים חילוט או הקפאה, והוספנו את העבירה הזאת לרשימה שלנו".
דברי אחד מחברי הכנסת, בדיון בועדת הכספים
(פרוטוקול ישיבת ועדת הכספים, הכנסת ה-18 (03.11.2009)), בעניין הצעת חוק לתיקון
פקודת מס הכנסה (מס' 170), התשס"ט-2009, ה"ח ממשלה 340, אשר עניינה
איסור על ניכוי תשלומי שוחד לעובד ציבור זר כהוצאה מוכרת לצרכי מס תשלומי שוחד
לעובד ציבור זר כהוצאה מוכרת לצרכי מס: "רק תוסיפי לפי דרישת ה-OECD ועל פי השקפתנו... כי
מהדיון כאן יוצא כאילו איזה דוד בא לומר לנו מה לעשות, אבל אם הוא לא היה בא,
היינו אומרים משהו אחר"
דיון של ועדת החוקה, חוק ומשפט (פרוטוקול ישיבה
מס' 120 של ועדת החוקה, חוק ומשפט, הכנסת ה-18 (14.12.2009)), בהצעת חוק העונשין
(תיקון מס' 108) (החמרת הענישה בעבירות שוחד), התש"ע-2009, ה"ח ממשלה
104, תועד בפרוטוקול הדיון כדלקמן: ח"כ: " למה אתה לא מצביע?... ה-OECD לא מרשה לכם?" יו"ר הועדה: "בערך",
נציגת משרד המשפטים: "משהו כזה... אנחנו לא רוצים להצביע. חזרנו עכשיו
מביקורת נוספת – ביקורת אחרונה בעשרת הבדיקות לפני הקבלה לארגון – והם חושבים
שהקנסות הם לא קנסות, שבהינתן היקף העסקאות של חברות ישראליות בחוץ לארץ...".
[2] טענה ברוח זו
נטענה במאמרה של לוסטיג, קאדי בירושלים – דמוקרטיה בעידן של ממשל גלובלי: רגולציה
של מימון טרור בישראל, לעיל ה"ש 62.
תגובות
הוסף רשומת תגובה