הגלובליזציה והשפעתה על התפשטות ה-FCPA

 

בבחינת "סיפור" התפשטות החקיקה נגד מתן שוחד ברחבי העולם מבעד לפריזמה של כלכלה פוליטית, חשוב לתת את הדעת לתהליך הגלובליזציה. מהלכים הכוללים פעולה משותפת של מספר גדול של מדינות, אשר פועלות באופן משותף, ממניעים כאלו ואחרים, מהווה לכאורה מימוש של עקרונות גלובליזציה.[1] מתוך נקודת מוצא זו, אבקש לבחון את האופן בו אסכולות שונות מהכלכלה הפוליטית מתייחסות לגלובליזציה, מתוך יציאה מנקודת הנחה שהחתימה על אמנת ה-OECD ואימוץ החקיקה נגד מתן שוחד בקרב מדינות רבות, מהווה נגזרת של תהליכי גלובליזציה, ואראה כיצד התייחסות זו עומדת בקנה אחד עם ההשערה שהחקיקה מקנה יתרון למדינות מפותחות, על פני מדינות מפותחות למחצה.

שאלת המניעים של מדינות מפותחות לקדם חקיקה נגד מתן שוחד לעובד ציבור זר, מציבה לעיתים קרובות במרכז הבמה, את תפקידה של ארה"ב במפת האינטרסים הבינלאומית. התייחסנו כבר לכך שארה"ב הינה המדינה הראשונה שחוקקה חקיקה נגד מתן שוחד, ומהווה גורם מוביל במיסוד אמנת ה-OECD. עם זאת, לדעתי, מעמדה של ארה"ב כהגמון, ובחלק מהשנים שלאחר חקיקת ה-FCPA, אף כהגמון במערכת חד צדדית, מעורר ספקות לגבי המניע המוצהר למיגור תופעת השוחד לעובד ציבור זר, לבין השימוש שעושה ארה"ב בחקיקה נגד מתן שוחד לעובד ציבור זר. יש המסבים את תשומת הלב לאפשרות להתייחס ל-FCPA כאחד מדברי החקיקה הפוליטיים ביותר בארה"ב.[2] מאפיונו של ה-FCPA כדבר חקיקה פוליטי, ניתן לעשות שימוש ב-FCPA למגוון שימושים, לצורך פגיעה, ולחילופין סיוע, לתאגידים, ענפי מסחר, ארגונים בינלאומיים ומדינות. מחד, תמיכה ב-FCPA מאפיינת, בדרך כלל, בעלי גישה פוליטית שמרנית, לנוכח הפוטנציאל שלו, בנוסחו לאחר תיקון החוק השני, להשוות את תנאי המסחר בין תאגידים שמקורם במדינות רבות בעולם, והראיתי לעיל, שמתקבל הרושם שאכן נעשה ברמת מודעות כזו או אחרת, שימוש ב-FCPA למטרה זו. עם זאת, תמיכה של הזרם השמרני באכיפה בהתאם ל-FCPA מפתיעה במידה מסיומת, מכיוון שהגישה השמרנית מאפיינת בדרך כלל בעלי הון ובעלי אינטרסים עסקיים, וככל שאכיפת ה-FCPA פוגעת בעסקים של אלו, היינו מצפים שגורמים אלו יתנגדו לאכיפה פעילה של ה-FCPA.

              מאידך, האסכולה הליברלית מתייחסת למניעים שונים, בהם הרצון למגר שחיתות בינלאומית, וככל שהדבר נוגע לארה"ב, הרי שההתייחסות של הליברלים לארה"ב, הינה כמדינה עם מוסר עסקי גבוה יותר מאשר של מדינות אחרות. בין אם מחזיקים דעה כזו או אחרת, עדין לא ניתן להתעלם מכך שאכיפת ה-FCPA מהווה מקור הכנסה משמעותי לארה"ב. בהתאם לאסכולה הריאליסטית, במבט ראשון, סביר להניח שתהליך הגלובליזציה כלל אינו עולה הדעת וסותר את תפיסות היסוד של האסכולה הריאליסטית. ככל שהנחת היסוד הינה כי המדינה הינה שחקן במשחק עצמאי סכום אפס, במסגרתו היא יכולה רק להרוויח או להפסיד, אני ניתן להניח שהמדינה אינה מעוניינת בשיתוף פעולה עם מדינות אחרות, ורק חותרת לפעולה עצמאית, על מנת להתחזק על חשבון מדינות אחרות. כמובן שגישה בסיסית זו אינה עומדת במבחן המציאות, וסביר להניח שבעידן המודרני, פוסט מלחמת העולם השנייה, מעטות המדינות אשר מיישמות את האסכולה הריאליסטית באופן מוחלט.[3] הסטת הפוקוס לאלמנטים הכלכליים, כאמצעים להגברת עוצמתה של מדינה באים לידי ביטוי בגישה הנאו-ריאליסטית או בריאליזם המבני. לאור האמור, למרות שאם ננסה למצוא את המניע לחקיקת האיסור על מתן שוחד לעובד ציבור זר באסכולה הריאליסטית, ניתקל בקושי, מכיוון שבדומה לסתירה היסודית בין ריאליזם טהור לבין שיתוף פעולה בינלאומי, אשר מהווה את נשמת אפה של הגלובליזציה, כך גם לא ניתן להסביר את המניע של מדינות לחוקק חקיקה נגד מתן שוחד בהתאם לאסכולת הריאליזם הטהורה, מכיוון שהיינו מצפים שכל דאלים גובר, וכל מדינה תראה לנכון לפעול, בכל אופן העולה על דעתה, במטרה להתקשר בעסקאות, למרות שאין להן יתרון תחרותי, וזאת ללא שיקולי מוסר, תחרות חופשית וכיו"צ, ולכן גם לשלם שוחד ככל העולה על רוחם. עם זאת, בחינה מעמיקה יותר, אשר מפרשת את הגלובליזציה כמאבק בין מדינת שולטות למדינות נשלטות, להבדיל מתפיסה של הגלובליזציה כשיתוף פעולה הדדי בין מדינות, בשילוב הפרדיגמה הנאו-ריאליסטית והריאליזם המבני, יכולה לחזק את ההשערה שהמניע של מדינות מפותחות למחצה לחוקק חקיקה נגד מתן שוחד, אינה אלא חלק ממאבק בין מדינה או מדינות מפותחות אשר שולטות, במידה מסוימת, במדינות מפותחות למחצה, ומנצלות סטטוס זה, על מנת להטות את המסחר והפעילות הכלכלית הבינלאומית באופן שמיטיב עימן.


[1] בדומה לניתוח המניעים להתפשטות החקיקה נגד מתן שוחד במחקר זה, גם הגלובליזציה מהווה מושא לחילוקי דעות בדבר המניעים לתהליך, המרוויחים והמפסידים וההשלכות על גורמים שונים, מדינתיים ולא מדינתיים. כמו כן, נשאלת השאלה הרלוונטית במיוחד למחקר זה, האם הגלובליזציה מהווה חלק מתהליך הרחבה של הכלכלה הגלובאלית, אשר שורשיו נעוצים לפני שנים רבות, ראו:  Paul Hirst and Grahame Thompson, Globalization in Question: The International Economy and the Possibilities of Governance 185 (1996)

[2] Changing Landscape of International Anti-Bribery and Corruption Compliance, לעיל ה"ש 66, בעמ' 45.

[3] בחינת תהליך הגלובליזציה בהתאם לאסכולה הריאליסטית, מאפשרת ניתוח הליך הגלובליזציה כתהליכי ניכוס תפקידי שליטה והכפפת מדינות שונות, תוך יצירת מבני שליטה, ביחסים בין מדינות שונות. ניתן לטעון שניתן להסביר את הגלובליזציה בהתאם לפרדיגמה הריאליסטית, אלא שתהליכי גלובליזציה שינו את הכלים והאמצעים בהן מדינות שונות משתמשות על מנת לצבור ולמקסם כוח. בעוד האסכולה הקלאסית של הריאליזם מתייחסת לצבירת עוצמה באמצעות כוח ועימותים צבאיים, בעידן הנוכחי מדינות צוברות עוצמה, בין היתר, באמצעות יחסי מסחר מוטים, אך תפיסת היסוד זהה.

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סיכום - לקראת סדר משפטי חדש

  לתחילת המאמר:   המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים לחלק הקודם: המעבר למשפט של יחסי כוחות ושוויון מהותי לסיכום, אנו חיים בספירה משפטית שהתבססה במהלך עשרות השנים האחרונות כתוצאה מתהליכים מורכבים פנים מדינתיים והשפעה מתהליכים והתפתחויות במדינות שונות. תפיסות ליברליות התגבשו לתפיסות נאו-ליברליות, ואלו השפיעו באופן משמעותי על תפיסת הכלכלה והשוק, כשתפיסות אלו מחלחלות ולעיתים מהוות חלק אינטגראלי מהמשפט הציבורי והחוקתי. עם זאת, לנוכח מבנה חברתי, ביטחוני ופוליטי מורכב במיוחד במדינת ישראל, מדובר היה במבנה משפטי שברירי, רגיש ועדין. מבנה זה, על המתחים, הקשיים והבקעים שבו, אפשר חיים במסגרת המרחב הציבורי שלנו באופן סביר לרוב הציבור עד שנת 2023. עם זאת, נראה כי שנת 2023 הינה בעלת פוטנציאל להיזכר כשנת מפנה, אלא שבשלב זה יש קושי לדעת לאן מפנה זה צפוי להוביל אותנו. ישראל נקלעה למה שנראה כסערה מושלמת: לאחר שנים של חוסר יציבות פוליטית, היציבות הפוליטית הגיעה בדמות ממשלה שנויה במחלוקת שנקטה בצעדים שנויים במחלוקת, שהביאו לאחת מהמחאות העוצמתיות והמשמעותיות שאירעו במדינה. כך, משבר פולי
המשך לקרוא

מינוי שופטים בישראל וההשלכות החברתיות

  לתחילת המאמר:   המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים לחלק הקודם:  שינוי תפיסת עיקרון השוויון כבסיס לשינוי חברתי מעמיק חשוב לציין שהמבנה הפוליטי-כלכלי בישראל לא התהווה בחלל הריק, ומהווה תוצר של התפתחות איטית והשפעות החיצוניות לחוק ולמשפט עצמם, הן לנוכח תהליכים ואירועים פנים מדינתיים והן כתוצאה מהשפעות והשלכות בינלאומיות וגלובאליות, קיומם של מתחים פנים חברתיים, השפעות פוליטיות סותרות ושיטת בחירות שמבטיחה כוח לא פרופורציונאלי למיעוטים, אשר בוחרים לקחת חלק פעיל במגרש המשחקים הפוליטי. בדומה למדינות דמוקרט-ליבראליות רבות, נערך היזון חוזר תמידי בין המשפט לבין הפוליטיקה, כשבתווך ניצב הציבור והחברה בכללותם. נראה כי ניתן להתייחס למקורות ההיסטוריים של העם היהודי והיותה של ישראל למעשה במלחמה תמידית, [1] שלעיתים העצימות שלה מתגברת, כגורמים מעצבים משמעותיים בישראל (לצד שורה ארוכה של גורמים נוספים). למרות שלא ניתן להתעלם מהחשיבות של ההכרה במדינת ישראל כבית של העם היהודי, וגם לא ניתן להתעלם מכך שהיותה של ישראל בקונפליקט צבאי תמידי ומתמשך, מהווה גורם שההשפעה שלו על מערכות השלטון וה
המשך לקרוא

שינוי תפיסת עיקרון השוויון כבסיס לשינוי חברתי מעמיק

לתחילת המאמר:   המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים לחלק הקודם: הצורך בבחינה מחודשת של תפיסות יסוד משפטיות במערכת המשפט     עקרונות יסוד עליהם מבססת מערכת המשפט את פסיקותיה, ומסדירים מערכת חברתית, פוליטית וכלכלית, נגזרים ממצב חברתי ופוליטי שכבר אינו רלוונטי. אם במשך שנים מגזרים מסויימים קיבלו בסבלנות מסויימת, או למצער, בהכנעה וללא מחאה, סוג של שיווי משקל חברתי, ציבורי, פוליטי וביטחוני, כל אלו כבר אינם רלוונטיים. השפעות כלכליות ופוליטיות שינו את תמונת המציאות מבלי היכר. שינויים דמוגרפיים, כלכליים וביטחוניים מצריכים התמודדות עם מציאות שונה מהמציאות המוכרת לנו, ועל המשפט מוטלת החובה לקחת חלק בעיצוב תמונת המציאות המורכבת.   חלקים מהגזר החרדי כבר אינם מוכנים לקבל את מה שהם מפרשים כאפליה מגזרית, בעוד חלק מהמגזר החילוני אינו מקבל את הימנעות חלקים מהמגזר החרדי מנשיאה בנטל הגיוס ותרומה נמוכה לכלכלה. חלקים מהמגזר הערבי כלל אינם רואים עצמם כחלק אינטגראלי מהמדינה ומוסדותיה, חלקים אחרים מהמגזר הערבי יתכן וכן רוצים לקחת חלק במדינה ומוסדותיה, תוך שיתאפשר להם לשמור על מאפייניה
המשך לקרוא