הגלובליזציה והשפעתה על התפשטות ה-FCPA - חלק ג'

 

לאור האמור לעיל, עולה השאלה מדוע בהינתן מידע אמפירי מארה"ב, אשר מתבסס על עשרות שנים של אכיפת החוק, ממנו עולות ספקות לגבי האפקטיביות של אכיפת ה-FCPA, מדינות עדין מחוקקות חוקים ברוח ה-FCPA וחלקן אוכפות במרץ את החוק (אם כי חלק קטן מהן). גם אם נצא מנקודת הנחה שכל המדינות שותפות לרצון למגר את השחיתות הבינלאומית, במטרה שתתנהל תחרות אמיתית ויעילה, וימנע מרוץ לתחתית, שממנו כולם יפסידו, מדוע לא פועלים באופן נמרץ יותר לפעול במסגרת מנגנונים אחרים לצורך מיגור התופעה.[1] יש המגדילים וטוענים שאכיפה מבוססת על גביית קנסות כספיים, כבראש ניצבת ארה"ב, אף מהווה סוג של Rent Seeking.[2] לנוכח מאפייני האכיפה הייחודיים בארה"ב והתחולה הרחבה של ה-FCPA, אשר באה לידי ביטוי באכיפה רחבה נגד תאגידים זרים (בעלי זיקה מסוימת לארה"ב), יש הטוענים שארה"ב אף מבצעת Rent Seeking באופן ממוקד כלפי תאגידים זרים.[3]

              גישה חד משמעית אף יותר מציג Koehler, אשר טוען כי ניתן להסיק מדפוסי האכיפה של ה-FCPA, שמדובר באכיפה שמטרתה rent seeking וטו לא.[4] עם זאת, לדעתי טענה שכל מטרת האכיפה הינה רווח כספי שלא מגיע למדינה, נראה לי כהפשטת יתר של הסיטואציה.[5] גישה ברוח זו אף נוקטים Choi and Davis, שמניחים הנחה רלוונטית במיוחד לחיבור זה, לפיה מדיניות האכיפה של ה-FCPA מושפעת מאינטרסים לאומיים של ארה"ב.[6] יש לציין כי Griffith & Lee דוחים טענה זו, בנימוק כי הוא אינו עומד בקנה אחד עם המצב בפועל.[7] כיוון חשיבה זו הינו משמעותי וחשוב, אך במקרה זה יש להסיט את הזרקור מעט הצידה, על מנת לפרש מגמות באכיפת ה-FCPA, כאמצעי להגשמת יעדים ואינטרסים בינלאומיים של ארה"ב.


[1] יש לציין ששאלת האפקטיביות של ה-FCPA שנויה במחלוקת, ויש הטוענים כי מדובר על חקיקה אפקטיבית, ומבקרים את מבקריה, ראו: Philip Urofsky, Marina Moon, How Should We Measure the Effectiveness of the Foreign Corrupt Practices Act? Don’t Break What Isn’t Broken—The Fallacies of Reform, 73(5) Ohio State L. J. 1145 (2012), אך מן הראוי לציין שכותבי המאמר הינם עורכי דין פעילים בתחום, ולכן לדעתי לא ניתן להתעלם מהאינטרס שלהם בהמשך אכיפה אקטיבית של ה-FCPA.

[2] הגדלת תשואות שלא באמצעות עבודה או הוספת ערך

[3] ראו Mike Koehler, Big, Bold, And Bizarre: The Foreign Corrupt Practices Act Enters A New Era, 43 U. Tol. L. Rev. 99, 129 (2011). חלק משמעותי מההחמרה באכיפת ה-FCPA בארה"ב לאכיפה נגד תאגידים זרים, בעלי זיקה כלשהי לארה"ב. חלק גדול מהאכיפה בארה"ב כלל אינה נגד תאגידים אמריקאים, אלא נגד תאגידים בינלאומיים זרים, אשר הפעילות שלהם קשורה לפעילות בארה"ב. Griffith & Lee טוענים שהתופעה לעיל מצביעה על מימד לאומני באכיפה בארה"ב, שבא לידי ביטוי בכך שהממשל בארה"ב ורשויות התביעה עושות rent seeking (Toward an Interest Group Theory of Foreign Anti-Corruption Laws, בעמ' 1251, לעיל ה"ש 11). נטען כי רשויות הממשל בארה"ב מנסות להרוויח באמצעות מיסוי עקיף על תאגידים זרים, אשר פועלים בארה"ב (אך משלמים שוחד במדינות זרות).

[4] Big, Bold, And Bizarre: The Foreign Corrupt Practices Act Enters A New Era, שם, בעמ' 129.

[5] ברי כי גם אם מדובר על אחד השיקולים למגמת האכיפה, עדין מצופה היה כי הייתה יד מכוונת כלשהי, שראתה לנכון לקבוע שדווקא סוגיה זו צריכה להוות מקור הכנסה פורה לקופת המדינה. להחלטה לאכוף באופן אגרסיבי חקיקה נגד רובד צר וספציפי מהווה מדיניות עם משמעויות והשלכות, וגישתו של Koehler אינה מביאה נתונים אלו לידי ביטוי.

[6] Foreign Affairs and Enforcement of the Foreign Corrupt Practices Act, לעיל ה"ש 74, אשר טוענים כי ארה"ב בוחרת נגד אלו תאגידים זרים יש לבצע אכיפה, בין היתר, בהתבסס על מדינת המוצא של תאגידים אלו, על מנת להביא לידי ביטוי אינטרסים לאומיים

[7] Toward an Interest Group Theory of Foreign Anti-Corruption Laws, לעיל ה"ש 11, בפרק V, שם נטען כי בעוד ניתן להצביע על אכיפה משמעותית נגד מדינות שהינן נחשבות כבעלות ברית קרובות של ארה"ב, לא ניתן להצביע על אכיפה משמעותית נגד תאגידים שמקורם במדינות שאינן ביחסים טובים עם ארה"ב.

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סיכום - לקראת סדר משפטי חדש

  לתחילת המאמר:   המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים לחלק הקודם: המעבר למשפט של יחסי כוחות ושוויון מהותי לסיכום, אנו חיים בספירה משפטית שהתבססה במהלך עשרות השנים האחרונות כתוצאה מתהליכים מורכבים פנים מדינתיים והשפעה מתהליכים והתפתחויות במדינות שונות. תפיסות ליברליות התגבשו לתפיסות נאו-ליברליות, ואלו השפיעו באופן משמעותי על תפיסת הכלכלה והשוק, כשתפיסות אלו מחלחלות ולעיתים מהוות חלק אינטגראלי מהמשפט הציבורי והחוקתי. עם זאת, לנוכח מבנה חברתי, ביטחוני ופוליטי מורכב במיוחד במדינת ישראל, מדובר היה במבנה משפטי שברירי, רגיש ועדין. מבנה זה, על המתחים, הקשיים והבקעים שבו, אפשר חיים במסגרת המרחב הציבורי שלנו באופן סביר לרוב הציבור עד שנת 2023. עם זאת, נראה כי שנת 2023 הינה בעלת פוטנציאל להיזכר כשנת מפנה, אלא שבשלב זה יש קושי לדעת לאן מפנה זה צפוי להוביל אותנו. ישראל נקלעה למה שנראה כסערה מושלמת: לאחר שנים של חוסר יציבות פוליטית, היציבות הפוליטית הגיעה בדמות ממשלה שנויה במחלוקת שנקטה בצעדים שנויים במחלוקת, שהביאו לאחת מהמחאות העוצמתיות והמשמעותיות שאירעו במדינה. כך, משבר פולי
המשך לקרוא

מינוי שופטים בישראל וההשלכות החברתיות

  לתחילת המאמר:   המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים לחלק הקודם:  שינוי תפיסת עיקרון השוויון כבסיס לשינוי חברתי מעמיק חשוב לציין שהמבנה הפוליטי-כלכלי בישראל לא התהווה בחלל הריק, ומהווה תוצר של התפתחות איטית והשפעות החיצוניות לחוק ולמשפט עצמם, הן לנוכח תהליכים ואירועים פנים מדינתיים והן כתוצאה מהשפעות והשלכות בינלאומיות וגלובאליות, קיומם של מתחים פנים חברתיים, השפעות פוליטיות סותרות ושיטת בחירות שמבטיחה כוח לא פרופורציונאלי למיעוטים, אשר בוחרים לקחת חלק פעיל במגרש המשחקים הפוליטי. בדומה למדינות דמוקרט-ליבראליות רבות, נערך היזון חוזר תמידי בין המשפט לבין הפוליטיקה, כשבתווך ניצב הציבור והחברה בכללותם. נראה כי ניתן להתייחס למקורות ההיסטוריים של העם היהודי והיותה של ישראל למעשה במלחמה תמידית, [1] שלעיתים העצימות שלה מתגברת, כגורמים מעצבים משמעותיים בישראל (לצד שורה ארוכה של גורמים נוספים). למרות שלא ניתן להתעלם מהחשיבות של ההכרה במדינת ישראל כבית של העם היהודי, וגם לא ניתן להתעלם מכך שהיותה של ישראל בקונפליקט צבאי תמידי ומתמשך, מהווה גורם שההשפעה שלו על מערכות השלטון וה
המשך לקרוא

שינוי תפיסת עיקרון השוויון כבסיס לשינוי חברתי מעמיק

לתחילת המאמר:   המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים לחלק הקודם: הצורך בבחינה מחודשת של תפיסות יסוד משפטיות במערכת המשפט     עקרונות יסוד עליהם מבססת מערכת המשפט את פסיקותיה, ומסדירים מערכת חברתית, פוליטית וכלכלית, נגזרים ממצב חברתי ופוליטי שכבר אינו רלוונטי. אם במשך שנים מגזרים מסויימים קיבלו בסבלנות מסויימת, או למצער, בהכנעה וללא מחאה, סוג של שיווי משקל חברתי, ציבורי, פוליטי וביטחוני, כל אלו כבר אינם רלוונטיים. השפעות כלכליות ופוליטיות שינו את תמונת המציאות מבלי היכר. שינויים דמוגרפיים, כלכליים וביטחוניים מצריכים התמודדות עם מציאות שונה מהמציאות המוכרת לנו, ועל המשפט מוטלת החובה לקחת חלק בעיצוב תמונת המציאות המורכבת.   חלקים מהגזר החרדי כבר אינם מוכנים לקבל את מה שהם מפרשים כאפליה מגזרית, בעוד חלק מהמגזר החילוני אינו מקבל את הימנעות חלקים מהמגזר החרדי מנשיאה בנטל הגיוס ותרומה נמוכה לכלכלה. חלקים מהמגזר הערבי כלל אינם רואים עצמם כחלק אינטגראלי מהמדינה ומוסדותיה, חלקים אחרים מהמגזר הערבי יתכן וכן רוצים לקחת חלק במדינה ומוסדותיה, תוך שיתאפשר להם לשמור על מאפייניה
המשך לקרוא