יחסי המשטרה עם השר הממונה - הרצאה במסגרת כנס ICON-S


 

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פרק שישי: האם החקיקה מקנה יתרון למדינות המפותחות על פני המדינות המפותחות למחצה

כאמור, אחת ההשערות הינה כי המניע של מדינות לחוקק חקיקה נגד מתן שוחד, בצידו האחד של המתרס, נעוץ באינטרס של מדינות מפותחות לעודד ואף להפעיל לחץ על מדינות מפותחות למחצה, לחוקק חקיקה נגד מתן שוחד. בצידו השני של המתרס, נמצא המניע של מדינות מפותחות למחצה הינו כניעה ללחץ בינלאומי, ריצוי של מדינות מפותחות, חשש מהוקעה ממשפחת המדינות המתפתחות, אדישות רציונאלית וניתוח שגוי של המשמעויות הנגזרות מחקיקה זו. [1] ארה"ב, חוקקה את ה- FCPA ממספר מניעים אפשריים, עליהם עמדנו בקצרה לעיל, ואף הצגנו כיצד שינויים במפה ויחסי הכוחות הגלובאליים הביאו לשינוי במניעים של ארה"ב לאורך השנים. עם זאת, אלו, מסבירים באופן מוגבל את המניע של ארה"ב להפעיל לחץ שיביא לכך שמדינות נוספות יחוקקו חקיקה ברוח ה- FCPA . אם המניע הינו גבית קנסות, מניעים מוסדיים, מניעים כתוצאה מקבוצות אינטרסים, או התמודדות עם החצנת עלויות של תאגידים, עולה קושי להצדיק הפעלת לחץ על מדינות אחרות לחוקק חקיקה דומה, ניתן לצפות לאדישות של ארה"ב להפצת הנורמה, ואפילו ניתן לטעון שעדיף לה להיות המחוקקת היחידה. אם המניעים הינם מניעים מבוססי ה...
המשך לקרוא

המניעים להצטרפות ל- OECD אליבא דה ממשלת ישראל - חלק ב'

  אין מחלוקת שהמדינות החברות ב- OECD הינן המדינות המובילות בעולם מבחינה כלכלית וכי הארגון מציב סטנדרטים גבוהים בתחומים רבים, ולכן החברות בארגון מהווה מעיין "גושפנקה" לעמידה בסטנדרטיים גבוהים בתחומי עשיה שונים. עם זאת, יש לזכור כי על אותה גושפנקה בינלאומית, המדינה גם נדרשת לתשלום מחיר גבוה בתחומים שונים, ונשאלת השאלה האם נבדקה לעומק השאלה האם המחירים שעל המדינה לשלם מצדיקים את היתרונות הגלומים בחברות בארגון, אם כלל יש כאלו. לדעתי, שני הטיעונים המשניים הראשונים לעיל (הטיעונים בדבר תעודת הכשר וייצוב סטנדרטים) אומרים למעשה אותו דבר בדיוק מבחינת מהות, עם זאת נשאלת השאלה האם המדינה באמת צריכה את תעודת ההכשר של חברות ב- OECD על מנת להוכיח שהיא אכן עומדת בסטנדרטיים כאלו ואחרים. לדעתי הגישה של ממשלת ישראל משקפת למעשה הנחה שיש למדינה שתי אפשרויות: או להיות חלק ממדינות הדרום הגלובאלי ולשלם על כך מחירים כבדים, או שמדינת ישראל תצטרף להיות חלק ממדינות הצפון הגלובאלי, יהיה המחיר אשר יהיה. כשלוקחים בחשבון גם את מטרת הביניים השלישית, מתקבל הרושם שמה שמניע את הדרג המדיני העליון הינו האופן...
המשך לקרוא

הגלובליזציה והשפעתה על התפשטות ה-FCPA

  בבחינת "סיפור" התפשטות החקיקה נגד מתן שוחד ברחבי העולם מבעד לפריזמה של כלכלה פוליטית, חשוב לתת את הדעת לתהליך הגלובליזציה. מהלכים הכוללים פעולה משותפת של מספר גדול של מדינות, אשר פועלות באופן משותף, ממניעים כאלו ואחרים, מהווה לכאורה מימוש של עקרונות גלובליזציה. [1] מתוך נקודת מוצא זו, אבקש לבחון את האופן בו אסכולות שונות מהכלכלה הפוליטית מתייחסות לגלובליזציה, מתוך יציאה מנקודת הנחה שהחתימה על אמנת ה- OECD ואימוץ החקיקה נגד מתן שוחד בקרב מדינות רבות, מהווה נגזרת של תהליכי גלובליזציה, ואראה כיצד התייחסות זו עומדת בקנה אחד עם ההשערה שהחקיקה מקנה יתרון למדינות מפותחות, על פני מדינות מפותחות למחצה. שאלת המניעים של מדינות מפותחות לקדם חקיקה נגד מתן שוחד לעובד ציבור זר, מציבה לעיתים קרובות במרכז הבמה, את תפקידה של ארה"ב במפת האינטרסים הבינלאומית. התייחסנו כבר לכך שארה"ב הינה המדינה הראשונה שחוקקה חקיקה נגד מתן שוחד, ומהווה גורם מוביל במיסוד אמנת ה- OECD . עם זאת, לדעתי, מעמדה של ארה"ב כהגמון, ובחלק מהשנים שלאחר חקיקת ה- FCPA , אף כהגמון במערכת חד צדדית, מעורר ...
המשך לקרוא