יחסי המשטרה עם השר הממונה - הרצאה במסגרת כנס ICON-S


 

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סיכום - לקראת סדר משפטי חדש

  לתחילת המאמר:   המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים לחלק הקודם: המעבר למשפט של יחסי כוחות ושוויון מהותי לסיכום, אנו חיים בספירה משפטית שהתבססה במהלך עשרות השנים האחרונות כתוצאה מתהליכים מורכבים פנים מדינתיים והשפעה מתהליכים והתפתחויות במדינות שונות. תפיסות ליברליות התגבשו לתפיסות נאו-ליברליות, ואלו השפיעו באופן משמעותי על תפיסת הכלכלה והשוק, כשתפיסות אלו מחלחלות ולעיתים מהוות חלק אינטגראלי מהמשפט הציבורי והחוקתי. עם זאת, לנוכח מבנה חברתי, ביטחוני ופוליטי מורכב במיוחד במדינת ישראל, מדובר היה במבנה משפטי שברירי, רגיש ועדין. מבנה זה, על המתחים, הקשיים והבקעים שבו, אפשר חיים במסגרת המרחב הציבורי שלנו באופן סביר לרוב הציבור עד שנת 2023. עם זאת, נראה כי שנת 2023 הינה בעלת פוטנציאל להיזכר כשנת מפנה, אלא שבשלב זה יש קושי לדעת לאן מפנה זה צפוי להוביל אותנו. ישראל נקלעה למה שנראה כסערה מושלמת: לאחר שנים של חוסר יציבות פוליטית, היציבות הפוליטית הגיעה בדמות ממשלה שנויה במחלוקת שנקטה בצעדים שנויים במחלוקת, שהביאו לאחת מהמחאות העוצמתיות והמשמעותיות שאירעו במדינה. כך, ...
המשך לקרוא

המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים

בשנת 2008 פרסם פרופ' גד ברזילי את מאמרו "המלך אינו עירום ־ מדוע המשפט פוליטי". [1] במאמר זה ביקש פרופ' ברזילי " להפריך את המיתוס כאילו המשפט הוא ניטרלי מבחינה פוליטית ", סיכם כי " ניתן לטעון כי משפט הוא מרכיב בפוליטיקה, המקדם ומכונן אינטרסים באמצעות התוויית קטגוריות נורמטיביות ", [2] וקרא לבחון " כיצד מושפע 'שלטון החוק'   בישראל מתהליכי גלובליזציה ניאו־ליברלית וכיצד משפיעים תהליכי הגלובליזציה הללו על זהותן של קבוצות הכוח בישראל המניעות את עולם המשפט המדינתי והקהילתי ". [3] בחינה זאת אבקש לעשות במסגרת רשימה זו.   רשימה זו נכתבת בתקופה סוערת בפוליטיקה והחברה הישראלית, וניתן להניח בעודנו נמצאים בעיצומה של התקופה, כי אנו נמצאים בתקופה מכוננת בימיה של מדינת ישראל, אשר מהווה פרשת דרכים קריטית לגבי אופייה המדיני, חברתי, כלכלי ומשפטי. שנת 2023 נפתחה בסערה משפטית וחברתית, לנוכח כוונה לערוך רפורמה מקיפה במערכת המשפט ומוסדות השלטון באמצעות שורה של הצעות חוק, שיש הטוענים כי אלו יגרמו להחלשה משמעותית של מערכת המשפט מחד וביצור מעמדה של ה...
המשך לקרוא

מניעים של מדינות לחוקק חקיקה נגד שוחד לעובדי ציבור זרים - סיכום ומסקנות

 לתחילת המאמר:   מבוא לחלק הקודם: תיקון חוק העונשין - הגדלת ענישה   במסגרת חיבור זה, ביקשתי לנתח את המניעים של מדינות לחוקק חקיקה נגד מתן שוחד בהתאם לאסכולות משדה המחקר של הכלכלה הפוליטית, לצורך בחינת שלושה מניעים אפשריים לחקיקת חקיקה זו. פתחתי את העבודה בהצגת הרקע הנורמטיבי, הייחודיות של הסנקציה הפלילית בגין מתן שוחד לעובד ציבור זר והקושי למגר את התופעה. ראינו כי ישנן סיבות רבות שלא לחוקק  חקיקה נגד עבירת מתן שוחד, כי מדובר על עבירה פלילית ייחודית בנוף החקיקה, בעלת השלכות רחבות ולבר משפטיות. לאחר מכן, הצגתי בקצרה את האופן בו התפתח הדין, והתפשט בקרב מדינות שונות. המשכתי בסקירת הגישות המקובלות כהסבר למניעים של מדינות לחוקק חקיקה נגד מתן שוחד, וראינו שלמרות שמדובר על שאלה שנמצאת על סדר היום האקדמי, הגישות המקובלות מספקות הסבר חלקי בלבד, ולעיתים אינן עומדות במבחן המציאות. המשכתי בהסבר מדוע אני מוצא את שדה המחקר של הכלכלה הפוליטית כמתאים לניתוח המניעים, וביקשתי להראות כי נקודת המוצא לניתוח הינה כי מתעוררים, למצער, ספקות משמעותיים האם מנגנון החקיקה הנוכחי אפקטיבי, וניתן...
המשך לקרוא