יחסי המשטרה עם השר הממונה - הרצאה במסגרת כנס ICON-S


 

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

המניעים להצטרפות ל- OECD אליבא דה ממשלת ישראל - חלק ב'

  אין מחלוקת שהמדינות החברות ב- OECD הינן המדינות המובילות בעולם מבחינה כלכלית וכי הארגון מציב סטנדרטים גבוהים בתחומים רבים, ולכן החברות בארגון מהווה מעיין "גושפנקה" לעמידה בסטנדרטיים גבוהים בתחומי עשיה שונים. עם זאת, יש לזכור כי על אותה גושפנקה בינלאומית, המדינה גם נדרשת לתשלום מחיר גבוה בתחומים שונים, ונשאלת השאלה האם נבדקה לעומק השאלה האם המחירים שעל המדינה לשלם מצדיקים את היתרונות הגלומים בחברות בארגון, אם כלל יש כאלו. לדעתי, שני הטיעונים המשניים הראשונים לעיל (הטיעונים בדבר תעודת הכשר וייצוב סטנדרטים) אומרים למעשה אותו דבר בדיוק מבחינת מהות, עם זאת נשאלת השאלה האם המדינה באמת צריכה את תעודת ההכשר של חברות ב- OECD על מנת להוכיח שהיא אכן עומדת בסטנדרטיים כאלו ואחרים. לדעתי הגישה של ממשלת ישראל משקפת למעשה הנחה שיש למדינה שתי אפשרויות: או להיות חלק ממדינות הדרום הגלובאלי ולשלם על כך מחירים כבדים, או שמדינת ישראל תצטרף להיות חלק ממדינות הצפון הגלובאלי, יהיה המחיר אשר יהיה. כשלוקחים בחשבון גם את מטרת הביניים השלישית, מתקבל הרושם שמה שמניע את הדרג המדיני העליון הינו האופן...
המשך לקרוא

קונסטרוקטיביזם כמניע לחקיקה נגד מתן שוחד – סיכום ביניים

  נראה כי גם עובר לאשרור אמנת ה- OECD וגם כיום, השימוש במנגנון שנבחר באמנת ה- OECD למיגור השוחד בעסקאות הבינלאומיות, לא הוכיח באופן ברור את יעילותו, מה שככל הנראה לא פגע בנכונות של מדינות לקחת חלק במנגנון זה ולפעול בהתאם. אף על פי כן, בתהליך שכולל שחקנים שונים בשדה הבינלאומי, מנגנוני בירוקרטיה בינלאומית, מחוקקים וגופים מבצעים פנים מדינתיים, מדינות כמעט ולא היססו, לקחו חלק במנגנון ופעלו בהתאם אליו. לא זו אף זו, חרף אינדיקציות לשימוש במנגנון ובפרקטיקה למטרות החורגות ממטרתו המוצהרת, וחשש מפגיעה עקיפה לא מבוטלת, מדינות נמנעו להעלות שאלות מהותיות, להסתייג, או למשוך ידן מהמנגנון. כפי שניסיתי להציג בחיבור זה, מתעורר קושי להסביר את תהליך התהוות, אשרור, התבססות ומימוש הוראות אמנת ה- OECD באמצעות כלים רציונאליים, אשר אינם מקנים מענה לשאלת המניעים של מדינות לחוקק חקיקה נגד מתן שוחד. מאידך, כפי שניסיתי להציג בפרק זה, ניתן להצביע על שורה של סיבות אחרות לאשרור האמנה, וחקיקת חוקים האוסרים על מתן שוחד לעובד ציבור זר. קרי, חרף קיומו של מנגנון פיקוח ובקרה משמעותי במסגרת ה- OECD (קיים מנגנון, א...
המשך לקרוא

פרק שישי: האם החקיקה מקנה יתרון למדינות המפותחות על פני המדינות המפותחות למחצה

כאמור, אחת ההשערות הינה כי המניע של מדינות לחוקק חקיקה נגד מתן שוחד, בצידו האחד של המתרס, נעוץ באינטרס של מדינות מפותחות לעודד ואף להפעיל לחץ על מדינות מפותחות למחצה, לחוקק חקיקה נגד מתן שוחד. בצידו השני של המתרס, נמצא המניע של מדינות מפותחות למחצה הינו כניעה ללחץ בינלאומי, ריצוי של מדינות מפותחות, חשש מהוקעה ממשפחת המדינות המתפתחות, אדישות רציונאלית וניתוח שגוי של המשמעויות הנגזרות מחקיקה זו. [1] ארה"ב, חוקקה את ה- FCPA ממספר מניעים אפשריים, עליהם עמדנו בקצרה לעיל, ואף הצגנו כיצד שינויים במפה ויחסי הכוחות הגלובאליים הביאו לשינוי במניעים של ארה"ב לאורך השנים. עם זאת, אלו, מסבירים באופן מוגבל את המניע של ארה"ב להפעיל לחץ שיביא לכך שמדינות נוספות יחוקקו חקיקה ברוח ה- FCPA . אם המניע הינו גבית קנסות, מניעים מוסדיים, מניעים כתוצאה מקבוצות אינטרסים, או התמודדות עם החצנת עלויות של תאגידים, עולה קושי להצדיק הפעלת לחץ על מדינות אחרות לחוקק חקיקה דומה, ניתן לצפות לאדישות של ארה"ב להפצת הנורמה, ואפילו ניתן לטעון שעדיף לה להיות המחוקקת היחידה. אם המניעים הינם מניעים מבוססי ה...
המשך לקרוא