הליך ההצטרפות של ישראל ל- OECD - חלק ב'

 

במענה לפניה למשרד האוצר, נתקבלו פרוטוקולים של צוות ההיגוי, מהם עולה כי עבודת הצוות התמקדה בקידום מקצועי גרידא של הפעולות הנדרשות במסגרת המו"מ מול ה-OECD. אף על פי כן, ראוי לציין מספר התייחסויות הרלוונטיות לעניינו. ימים ספורים לאחר החלטת הממשלה מס' 1672, נערך מפגש ראשון של צוות היגוי מקצועי למימוש הצטרפות לארגון OECD, בראשות משרד האוצר ונציגים מטעם המשרד, משרד החוץ, בנק ישראל, משרד המשפטים והמועצה לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה.[1] מהמסמך עולה כי הוחלט שוועדת ההיגוי תהפוך בהמשך לחלק מצוות המשא ומתן בדבר ההצטרפות לארגון, וכן ניתנו החלטות לגבי גיבוש דרישות וצרכי התקציב לצורך הצטרפות ל-OECD; התייחסות למינוי נציגים לצוות ההיגוי המקצועי ולצוות המו"מ וגיבוש פורום מתאמי OECD. כמו כן, במפגש השלישי של הצוות, נציג שגרירות ישראל בפריז, ראה לנכון לציין כי "בקרב מועצת ארגון OECD יש נטייה לפוליטיזציה של תהליך ההצטרפות. קיימת הערכה כי תתפרסם מפה"ד [מפת דרכים – ר.ש.] כללית הכוללת הבהרות ספציפיות לגבי כל מדינה".[2] חיזוק לטענה זו ניתן לראות גם בדבריו של יו"ר צוות המשא ומתן, אשר ציין כי "מזכ"ל הארגון לוחץ לזירוז התהליך והמועצה בולמת מסיבות פוליטיות... ארה"ב נוטה להקשות ולהחמיר בגלל מועמדותה של רוסיה, אירלנד ונורבגיה עשויות להקשות על ישראל במקרה של אירועים ביטחוניים... הובע חשש כי צרופה של ישראל יפגע בקשרי הארגון ובשיתוף פעולה שלו עם מדינות מזה"ת וכי ישראל עלולה להטיל וטו על צרוף עתידי של מדינה אזורית".[3] מעניין לציין שיו"ר צוות המשא ומתן ויו"ר צוות ההיגוי התייחסו למספר מצומצם של נושאים, אותם אפיינו כנושאים שעלולים להוות מוקד לקשיים במהלך המשא ומתן, ושניהם היו שותפים להנחה ששני נושאים צפויים להוות קושי – איכות הסביבה והאמנה למניעת שוחד פקידי ציבור בעסקאות בינלאומיות (להלן: "האמנה" ו/או "אמנת ה-OECD"). בהמשך לכך, מוקדש דיון במסגרת הישיבה לקידום החקיקה הנדרשת לצורך ההצטרפות לאמנה (כתנאי להצטרפות לארגון ה-OECD).

זה המקום לציין כי סוגיית הקשיים הפוליטים עלתה לדיון מספר פעמים נוספות בדיוני הועדה וניכר כי מדובר בסוגייה, שלגישת וועדת ההיגוי, מהווה אלמנט משמעותי המצריך התייחסות. כך, גם במפגש הרביעי התייחסו לסוגיה המדינית באריכות, וגיבשו תוכנית לנטרול קשיים הנובעים ממדינות שעלולות לעורר התנגדות לצירוף ישראל.[4] 

חודשים ספורים לאחר מכן, בחודש נובמבר 2007 אושר בארגון ה-OECD מסמך המתווה את הדרך להצטרפות ישראל (וארבעת המדינות נוספות).[5] המסמך המכונה "מפת דרכים",[6] מסביר את תהליך בחינת מועמדותה של מדינת ישראל לחברות בארגון ה-OECD, וכולל התייחסות למספר לא מבוטל של סוגיות שונות אשר על מדינת ישראל להסדיר ולבצע, כחלק מתהליך ההצטרפות לארגון. בעקבות פרסום "מפת הדרכים", הממשלה הקימה ועדת היגוי בין-משרדית וכן מספר ועדות משנה שנועדו לקדם ולממש את הנחיות "מפת הדרכים".לאחר קבלת מפת הדרכים, נערכו עוד מספר ישיבות של צוות ההיגוי, שעסקו בעיקר בקידום הליך הקבלה מול ה-OECD, תוך התייחסות לאלמנטיים מקצועיים, התייחסות וקידום פערים רגולטורים והכנת מסמכים שיש להעביר ל- OECD במסגרת הליך הקבלה.

אחת הסוגיות שלדעתי בולטת בהיעדרה ברובם המכריע של דיוני הוועדה, הינה פעילות להעלאת המודעות בישראל להליך ולקבלת ישראל ל- OECD. רק במפגש ה-12 של וועדת ההיגוי ישנה התייחסות לסוגיה זו, וגם זו התייחסות מינורית יחסית, ולמעשה עוסקת בהעלאת מודעות בקרב משרדי ממשלה וגורמי ממשל בכירים.[7] גם במפגש זה, בדומה להתייחסות במספר פגישות נוספות, ישנה התייחסות לקשיים הפוליטים וכיצד לנטרלם.


[1] מפגש ראשון של צוות היגוי מקצועי למימוש הצטרפות לארגון OECD מיום – 28.05.2007, משרד האוצר – האגף לקשרים בינלאומיים. המסמך התקבל במענה לפנייה בהתאם לחוק חופש המידע ומצורף כנספח.

[2] סיכום מפגש שלישי של צוות ההיגוי המקצועי למימוש הצטרפות לארגון OECD מיום 16.10.07 (21.10.2007), מצורף כנספח.

[3] אינדיקציה נוספת למחוייבות של מזכ"ל ה- OECD לצירוף ישראל לארגון ניתן לראות בדבריו של שר האוצר, דאז, בפרוטוקול מישיבת ועדת הכספים, הכנסת ה- 18 (08.03.2010) : " השלמת קבלת ישראל ל- OECD. ביקרתי לפני שבוע בפריז והיה מפגש מאוד-מאוד מועיל וידידותי עם אנחל גורייה על סיכום התהליכים לקראת השלמת קבלתנו ל- OECD, אני מקווה מהלך החודשים הקרובים, ודאי מהלך שנת 2010. הוא מחויב לעניין, רואה את זה ממש כמשימה אישית שלו לסיים את העניין בהצלחה."

[4] מושב מס' 4 של צוות ההיגוי המקצועי למימוש הצטרפות ישראל לארגון OECD מיום 5 בנובמבר 2007, מצורף כנספח.

[5] Roadmap For The Accession Of Israel To The OECD Convention (adopted by the Council at its 1163rd session on 30 November 2007), Organisation for Economic Co-operation and Development (03.12.2007), זמין ב: http://www.oecd.org/officialdocuments/publicdisplaydocumentpdf/?cote=C(2007)102/FINAL&doclanguage=en.

[6] גרסה בשפה העברית של "מתווה 'מפת הדרכים' להצטרפות ישראל לארגון OECD" זמין באתר האינטרנט של ה- OECD: http://www.oecd.org/israel/41159243.pdf.

[7] בסיכום מפגש מס' 12 של צוות ההיגוי המקצועי למימוש הצטרפות ישראל לארגון OECD מיום 14 בינואר 2009, אשר נתקבל במסגרת בקשה לפי חוק חופש המידע למשרד האוצר, אחד הסעיפים הינו כדלקמן: "העלאת מודעות חשיבות הארגון בישראל –

א.           סמינרים – קיום סמינר לרבעון בהשתתפות נציגי רמי דרג של ארגון OECD המבקרים בישראל ...

ב.            פורום מנכ"לים לתאום יחסים כלכליים בינלאומיים – במפגש הקרוב ביום 21 בינואר...

ג.            העמקת הקשרים עם הגורמים הבכירים בארגון OECD – משרדים, רשויות וראשי צוותים מקצועיים ...".

ובהמשך: " במסגרת העלאת המודעות בפני מקבלי החלטות והציבור הרחב לחשיבות צרופה של ישראל לארגון OECD, יפורסם עלון (leaflet) שיכלול מספר מילים אודות הארגון ותועלות וישמש לכלי עבודה".

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סיכום - לקראת סדר משפטי חדש

  לתחילת המאמר:   המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים לחלק הקודם: המעבר למשפט של יחסי כוחות ושוויון מהותי לסיכום, אנו חיים בספירה משפטית שהתבססה במהלך עשרות השנים האחרונות כתוצאה מתהליכים מורכבים פנים מדינתיים והשפעה מתהליכים והתפתחויות במדינות שונות. תפיסות ליברליות התגבשו לתפיסות נאו-ליברליות, ואלו השפיעו באופן משמעותי על תפיסת הכלכלה והשוק, כשתפיסות אלו מחלחלות ולעיתים מהוות חלק אינטגראלי מהמשפט הציבורי והחוקתי. עם זאת, לנוכח מבנה חברתי, ביטחוני ופוליטי מורכב במיוחד במדינת ישראל, מדובר היה במבנה משפטי שברירי, רגיש ועדין. מבנה זה, על המתחים, הקשיים והבקעים שבו, אפשר חיים במסגרת המרחב הציבורי שלנו באופן סביר לרוב הציבור עד שנת 2023. עם זאת, נראה כי שנת 2023 הינה בעלת פוטנציאל להיזכר כשנת מפנה, אלא שבשלב זה יש קושי לדעת לאן מפנה זה צפוי להוביל אותנו. ישראל נקלעה למה שנראה כסערה מושלמת: לאחר שנים של חוסר יציבות פוליטית, היציבות הפוליטית הגיעה בדמות ממשלה שנויה במחלוקת שנקטה בצעדים שנויים במחלוקת, שהביאו לאחת מהמחאות העוצמתיות והמשמעותיות שאירעו במדינה. כך, משבר פולי
המשך לקרוא

מינוי שופטים בישראל וההשלכות החברתיות

  לתחילת המאמר:   המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים לחלק הקודם:  שינוי תפיסת עיקרון השוויון כבסיס לשינוי חברתי מעמיק חשוב לציין שהמבנה הפוליטי-כלכלי בישראל לא התהווה בחלל הריק, ומהווה תוצר של התפתחות איטית והשפעות החיצוניות לחוק ולמשפט עצמם, הן לנוכח תהליכים ואירועים פנים מדינתיים והן כתוצאה מהשפעות והשלכות בינלאומיות וגלובאליות, קיומם של מתחים פנים חברתיים, השפעות פוליטיות סותרות ושיטת בחירות שמבטיחה כוח לא פרופורציונאלי למיעוטים, אשר בוחרים לקחת חלק פעיל במגרש המשחקים הפוליטי. בדומה למדינות דמוקרט-ליבראליות רבות, נערך היזון חוזר תמידי בין המשפט לבין הפוליטיקה, כשבתווך ניצב הציבור והחברה בכללותם. נראה כי ניתן להתייחס למקורות ההיסטוריים של העם היהודי והיותה של ישראל למעשה במלחמה תמידית, [1] שלעיתים העצימות שלה מתגברת, כגורמים מעצבים משמעותיים בישראל (לצד שורה ארוכה של גורמים נוספים). למרות שלא ניתן להתעלם מהחשיבות של ההכרה במדינת ישראל כבית של העם היהודי, וגם לא ניתן להתעלם מכך שהיותה של ישראל בקונפליקט צבאי תמידי ומתמשך, מהווה גורם שההשפעה שלו על מערכות השלטון וה
המשך לקרוא

שינוי תפיסת עיקרון השוויון כבסיס לשינוי חברתי מעמיק

לתחילת המאמר:   המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים לחלק הקודם: הצורך בבחינה מחודשת של תפיסות יסוד משפטיות במערכת המשפט     עקרונות יסוד עליהם מבססת מערכת המשפט את פסיקותיה, ומסדירים מערכת חברתית, פוליטית וכלכלית, נגזרים ממצב חברתי ופוליטי שכבר אינו רלוונטי. אם במשך שנים מגזרים מסויימים קיבלו בסבלנות מסויימת, או למצער, בהכנעה וללא מחאה, סוג של שיווי משקל חברתי, ציבורי, פוליטי וביטחוני, כל אלו כבר אינם רלוונטיים. השפעות כלכליות ופוליטיות שינו את תמונת המציאות מבלי היכר. שינויים דמוגרפיים, כלכליים וביטחוניים מצריכים התמודדות עם מציאות שונה מהמציאות המוכרת לנו, ועל המשפט מוטלת החובה לקחת חלק בעיצוב תמונת המציאות המורכבת.   חלקים מהגזר החרדי כבר אינם מוכנים לקבל את מה שהם מפרשים כאפליה מגזרית, בעוד חלק מהמגזר החילוני אינו מקבל את הימנעות חלקים מהמגזר החרדי מנשיאה בנטל הגיוס ותרומה נמוכה לכלכלה. חלקים מהמגזר הערבי כלל אינם רואים עצמם כחלק אינטגראלי מהמדינה ומוסדותיה, חלקים אחרים מהמגזר הערבי יתכן וכן רוצים לקחת חלק במדינה ומוסדותיה, תוך שיתאפשר להם לשמור על מאפייניה
המשך לקרוא