ההתאמות החשובות לארגון ה-OECD שנערכו בישראל

 

כאמור, במסגרת הליך ההצטרפות ל- OECD נדרשה ישראל לשורה ארוכה של התאמות רגולטוריות ומהותיות, אך מתקבל הרושם שהחתימה על אמנת ה-OECD בעניין שוחד לעובד ציבור זר ומימוש הוראותיה, וסוגיית ההגנה על קניין רוחני, מהוות שניים מהתנאים המהותיים והמשמעותיים במסגרת הליך ההצטרפות, אשר היוו תנאים שלגביהם ארגון ה-OECD לא ראה לנכון להתפשר.

 כך, בינואר 2010, כ-9 חודשים טרם קבלתה של ישראל לארגון ה-OECD, ביקר מזכ"ל הארגון בישראל, והבהיר באופן שאינו משתמע לשני פנים, ששלוש סוגיות עיכבו את הצטרפותה של ישראל לארגון: "האמנה למניעת שוחד, קניין רוחני והסטטיסטיקה במזרח ירושלים וברמת הגולן... ישראל חתמה על האמנה למניעת שוחד ואנחנו רוצים לראות כיצד הדברים מתבצעים בשטח... חשוב לנו מאוד עניין השמירה על קניין רוחני, כולל במעבר מתרופות חדשות לגנריות"".^[1]

 אנו למדים כי ההתייחסות לסוגיית הקניין הרוחני, הינה למעשה התייחסות לסוגיית ההגנה על זכויות קניין רוחני בתרופות, וזמן קצר לאחר ביקורו של מזכ"ל ה-OECD, המשיכה סוגייה זו לעמוד על סדר היום - בהתאם לכתבה שפורסמה פחות מחודש לאחר ביקור מזכ"ל ה-OECD: "ארגון המדינות המפותחות הבהיר לישראל, כי הצטרפותה לארגון תלויה בסיום המחלוקת בינה לאמריקאים בנושא השינויים בחוק הבריאות. השינויים שדורש משרד הסחר האמריקאי, בלחץ החברות המפתחות תרופות מקור (אתיות) נועדו לצמצם את מרחב התמרון של חברות המייצרות תרופות חיקוי (גנריות) ובראשן טבע בהכנסת תרופות חיקוי לשוק... טבע תשלם את מחיר ההצטרפות ל-OECD: מספר המדינות שמולן ניתן לצמצם הגנה על תרופות מקור תצומצם. עם זאת, כדי למזער את הנזק, ולאחר שיחות ממושכות גם עם ראשי חברת טבע, מנסה משרד התמ"ת להגיע לתמהיל מדינות שיהיה לשביעות רצון של בכירי טבע והחברות האתיות שמאחורי דרישות משרד הסחר האמריקאי.".^[2] כלומר, אנו למדים כי לגבי סוגיית התרופות הייתה הכרה חד משמעית בכך שישראל תשלם מחיר כלכלי לשם ההצטרפות ל- OECD, וכי המדינה אף ניהלה מגעים עם חברת טבע בעניין. כמו כן, לא ניתן להתעלם מכך שמתייחסים בפרסום לעיל לסרוגין לארגון ה-OECD ולממשל האמריקאי כמכתיבי התנאים, כאילו מדובר על אותו גוף.

כבר בשלב זה אנו למדים שלעיתים מתקבל רושם שהפערים שנמצאים בראש מעייניו של ארגון ה-OECD אינם פערים לגבי, למשל, חינוך או פערים חברתיים, אלא שתי סוגיות שהנגזרות שלהן הינן נגזרות כלכליות גרידא – הגנה על תאגידים בינלאומיים אשר פועלים במדינות עולם שלישי (מדינות בהן קיים פוטנציאל של קבלת שוחד) והגנה על תאגידים בתחום התרופות. מתקבל הרושם שהרציונל הניצב בבסיס התנאים שהוצבו לישראל, הינו מניעת פגיעה כלכלית במדינות מייצאות הון, ותנאי אחד בעל אופי פוליטי.^[3] בנוסף, יש לציין כי שתי סוגיות נוספות שמקבלות תשומת לב מיוחדת הינן סוגיית איכות הסביבה וסוגיית סיוע החוץ למדינות זרות,^[4] אך קצרה היריעה ברשימה זו מכדי לבחון סוגיות אלו.

---

[1] מוטי בסוק "מזכ"ל OECD: 'ישראל תהיה חברה בארגון עד אמצע השנה'" The Marker 20.01.2010 www.themarker.com/markets/1.564306.

[2] אורה קורן "בדרך ל-OECD: נתניהו אישר לבן אליעזר לקדם את המגעים לשינוי חוק התרופות; טבע תשלם את המחיר", THE MARKER ((06.02.2010, זמין ב: www.themarker.com/technation/1.575823, וזאת בהמשך לדו"ח חריף שפרסם ה- OECD כשנה לפני כן: ענת ציפקין, " בלעדי - דו"ח חריף של ה־OECD: ישראל אינה מגנה על זכויות יוצרים של תרופות", כלכליסט (14.07.2009), זמין ב: https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3325745,00.html; יעל שחף (לוי), הגנה על מידע בתיקי רישום תרופות, שהוגשה בפקולטה למשפטים, אוניברסטית תל אביב (29.09.2009); וכן סקירה בעניין מאת דינה צדוק, "משך ההגנה על מידע סודי שנמסר אגב רישום תכשיר רפואי", הכנסת – מרכז המחקר והמידע (30.06.2011), ודיון בסוגיה זו ב רע”א 8127/15 התאחדות התעשיינים בישראל נגד Merck Sharp &Dohme Corp.f/k/a (15.06.2016).

[3] מעניין לציין שבציטוט אחר המיוחס למזכ"ל הארגון נאמר כי: "אין תנאים להצטרפות בדו"חות הארגון על הכלכלה הישראלית - אך מדיניות הממשלה צריכה לעמוד בקנה עם תהליך ההצטרפות". עם זאת, באותה פגישה, הגיב נגיד בנק ישראל באומרו כי "יש אמנם תנאים להצטרפות אך הם בעלי אופי טכני - בנוגע לקניין רוחני והצטרפות לאמנה נגד שחיתות. לדברי פישר 'הדבר לא יהווה מכשול והמזכ"ל אמר שיהיו לכך פתרונות'", ב: צבי לביא " מזכ"ל OECD: "אין תנאים להצטרפות בדו"ח", YNET 20.01.2010 www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3836983,00.html. לדעתי, ניכר כי נעשה מאמץ מצד מזכ"ל הארגון ליצירת מצג לפיו ה- OECD אינו כופה על ישראל תנאים להצטרפות, ומאידך מאמץ מצד הנציג הישראלי להקנות לתנאים, שלא ניתן להתכחש אליהם, אופי טכני, למרות שלא כך הדבר – שתי הטענות לעיל, בכל הכבוד הראוי, לדעתי אינן עומדות בקנה אחד עם המצב בפועל. 

[4] הישיבה המאתיים-ועשרים-ושישה של הכנסת השש-עשרה יום רביעי, י"ד באדר א' התשס"ה (23 בפברואר 2005): "משרד החוץ בראשותי פועל להגדלת תקציבו של מש"ב, בייחוד לאור העבודה שלמרות תקציבו הדל, מש"ב הוא ארגון הסיוע הרביעי בעולם בהיקף פריסתו. יש להזכיר בנקודה זו כי ישראל מנהלת בתקופה האחרונה מהלך אינטנסיבי ומורכב לצורך קבלה ל-OECD... ה-OECD רואה בסיוע החוץ את אחת מאבני היסוד של פעולותיו, ושואף שכל אחד מחברותיו תגיע להקצבה של 0.7% מן התוצר הלאומי הגולמי שלה, לצורך סיוע זה. כמטרת ביניים, הציב ה-OECD דרישה להקצבה של 0.3% מהתוצר הלאומי הגולמי של כל אחת מחברותיו, לצורך סיוע חוץ. מדינת ישראל רחוקה מאד מיעד זה. כאמור ההקצבה הכוללת לסיוע חוץ עמדה בשנת 2003 על 0.086% מן התוצר הלאומי הגולמי, לרבות פעילויות הקשורות לקליטת עלייה. הגדלת תקציבו של מש"ב תסייע ללא ספק לישראל גם בהקשר של הצטרפותה ל-OECD.";

דוח ביקורת שנתי 62 של מבקר המדינה לשנת 2011 (01.05.2012): "בעקבות הצטרפות ישראל לארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח (להלן ה-OECD)  בספטמבר 2010 היא נדרשה להגביר את מחויבותה לסיוע החוץ ולהתאים את יעדיה, את דפוס הפעילות שלה ואת היקף פעילותה בתחום הסיוע לשינויים המתחוללים בעולם ולכללים המנחים של הארגון. שיעור השתתפותה של ישראל בהקצאות הסיוע למדינות מתפתחות הוא מזערי יחסית למקובל (פחות מ-0.07% מהתל"ג). מש"ב הציע לקבל החלטה עקרונית להעלאה מדורגת של תקציבי הסיוע של ישראל ל-0.17% מהתל"ג, כפי שנדרש מהמצטרפות החדשות לאיחוד האירופי. במועד סיום הביקורת היה הסיוע שמעניקה ישראל למדינות מתפתחות מצומצם בהיקפו והתמצה בעיקר בסיוע טכני ובסיוע הומניטרי" (שם, בעמ' 544);

ראו לדוגמה התייחסות בתקשורת: נטע אחיטוב, "ישראל מחשיבה תקציבים לסל קליטה ולמתקן חולות כסיוע חוץ, ועדיין — היא מדורגת במקום האחרון", הארץ (14.06.2016), זמין ב: https://www.haaretz.co.il/magazine/tozeret/.premium-1.2914750.