הליך ההצטרפות של ישראל ל- OECD - חלק א'
תהליך הצטרפות ישראל לארגון ה-OECD החל בשנת 1994, עת החלו
מגעים בין מדינת ישראל לארגון, אשר באו לידי ביטוי בהזמנת נציגים מישראל ללקיחת
חלק בקבוצות עבודה של ה-OECD.[1]
לפיכך, אנו למדים כי מתחילת היחסים המוצהרים בין ישראל לארגון ה-OECD, ועד קבלת ישראל לארגון,
חלפו יותר מ- 15 שנים. מפאת משך הזמן הממושך בין ראשית תהליך ההצטרפות למועד
ההצטרפות, בשנת 2010, אני מניח שיש קושי להתייחס לכלל תקופה זו כ"תהליך
הצטרפות", אלא למעשה מדינת ישראל וה-OECD ניהלו מערכת יחסים בהיקף מוגבל, ומערכת יחסים זו התהדקה בצעדים
מינוריים והדרגתיים במיוחד, ורק בשנים הסמוכות להצטרפות החלו להתגבש התנאים לצירוף
מדינת ישראל ל- OECD.[2]
במהלך השנים, ישראל העמיקה את מעורבותה בפעילות הארגון, ולקחה חלק בקבוצות עבודה
רבות, הן כמשקיפה והן כחברה פעילה.[3]
מגעים ראשוניים וקידום המהלך בישראל
רק כשלוש שנים לאחר ראשית הפעילות המוצהרת
של ישראל במסגרת ה-OECD,
הליך ההצטרפות קיבל גושפנקה פורמאלית.
בהתאם לפרסום של משרד ראש הממשלה, נכתב על
הליך הקבלה ל- OECD:[4]
"אתם יכולים לראות את תחילת התהליך, הוא התחיל ב-1994 בשליחת משקיפים
לארגון ה-OECD.
לא היינו חברים, אבל נתנו לנו מעמד של משקיף. החלטה רשמית להקים וועדה לבחון את
השלכות ההצטרפות ל-OECD נעשתה בממשלה בראשותי ב-7 לדצמבר 1997". מכיוון שלא עלה בידי למצוא את החלטת הממשלה דנן, או מידע על
קיומה של וועדה לבחינת השלכות ההצטרפות ל-OECD, כמפורט בפרסום לעיל, במענה לפנייה בהתאם לחוק חופש המידע למשרד
ראש הממשלה ובקשת החלטת הממשלה מתאריך 12.07.1997, ואת הפרוטוקולים של הוועדה, נתקבל
מענה כי "אין החלטת ממשלה בעניין. יתכן שמדובר בהחלטת של ראש הממשלה [כך
במקור – ר.ש.]".
כמו כן, במענה לפנייה לקבל "את הפרוטוקולים
ומסקנות הוועדה לבחינת השלכות ההצטרפות ל-OECD, אשר הוקמה מכוח החלטת הממשלה.", נתקבל מענה כי "נמסר מטעם
גורמי המקצוע הרלוונטיים במשרד ראש הממשלה כי אין בידם פרוטוקולים הנוגעים לעניין
בקשתך. על כן, אבקש להפנותך למשרד האוצר בעניין זה מאחר והפרוטוקולים נוצרו על
ידם."[5]
לפיכך, פנייה למשרד האוצר בפנייה לפי חוק חופש המידע, נענתה במענה כי "לא
ידוע על החלטה בנושא בחינת השלכות ההצטרפות ל-OECD". לפיכך, קיים קושי
להתחקות אחר פעילותה ומסקנותיה של הוועדה ואף לקבל אינדיקציה האם כלל הוקמה וועדה
זו. בשנת 2000, ממשלת ישראל החליטה שיש לקבוע את הצטרפות המדינה לארגון ה-OECD כיעד מדינתי אסטרטגי. בעקבות
החלטה זו, כשנה לאחר מכן, הוקמה מכוח החלטת ממשלה ועדת מנכ"לים לתיאום היחסים
הבינלאומיים של ישראל.[6]
כפי שניתן להבין, בשלב זה הממשלה עברה לפעולה אקטיבית הכוללת בחינת אספקטים
אופרטיביים וקידום רגולטיבי של הליכי חקיקה והתאמות שונות, על מנת להתאים את אלו
לדרישות ה-OECD.
בשנת 2007 ארגון ה-OECD
הזמין את ישראל לפתוח במשא ומתן עם הארגון לגבי הצטרפות לארגון, כשבד בבד ארבע
מדינות נוספות קיבלו פניה זהה,[7]
וימים ספורים לאחר מכן החליטה ממשלת ישראל "לאשר עקרונית את תהליך הצטרפות
מדינת ישראל לארגון ה-OECD" וכן על הקמת "צוות היגוי מקצועי... אשר יקבע את
המדיניות לקידום והסדרת העניינים הדרושים לשם מימוש ההצטרפות כאמור, לרבות קידום
הסדרי חקיקה."[8]
[1] כך בהתאם לפרטים שמסר משרד החוץ במסגרת מסיבת עיתונאים שנערכה
לאחר צירוף ישראל לארגון: Israel's
accession to the OECD 10.05. 2010, זמין ב: mfa.gov.il/mfa/pressroom/2010/pages/israel_accession_oecd_press_conference_pm_netanyahu_10-may-2010.aspx. לא מן הנמנע שמעבר לאינדיקציה ספציפית זו, היו מגעים נוספים, טרם
כן.
[2] לעניין זה מעניין לציין טור דעה שפורסם בשנת 2009, שפרסם תני
גולדשטיין, שכותרתו "ישראל ב-OECD? כשיבוא המשיח" YNET 25.11.09, שם
נטען שהארגון לא מקבל את ישראל מסיבות פוליטיות, ומעלה שורה של הבטחות
שלפוליטיקאים ישראלים שצירוף ישראל קרב, ושורה של טיעונים שהוצגו כסיבות לאי
צירופה של ישראל. בין היתר מונה כותב הטור "עד לשנה האחרונה דובר על כך
שישראל מסרבת לפעול נגד השוחד שהייצואנים שלה מפזרים בעולם השלישי, אבל כעת נחקק
חוק שאוסר על ישראלים לתת שוחד בחו"ל. כאילו שאף יצואן צרפתי מעולם לא חילק
שום מתנה לאף גנרל באנגולה". בדיעבד, כנראה שיתכן שזו הפעולה שהכשירה
בסופו של דבר את צירוף ישראל לארגון.
[3] כך בהתאם לסיכום דיון מכין לקראת כנס הרצליה 2010: אורי סלונים
"הצטרפות ישראל לארגון ה-OECD – סיכום דיון מכין לקראת כנס הרצליה 2010 " המרכז הבינתחומי הרצליה,
המכון למדיניות ואסטרטגיה 2010, זמין ב:
https://www.idc.ac.il/he/research/ips/Documents/2010/%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA/3040OECD2010.pdf.
[4] מידע לגבי החלטה זו נילקח מפרסום של משרד ראש הממשלה מתאריך
10.05.2010 שכותרתו "דברי ראש הממשלה נתניהו במסיבת עיתונאים לכבוד הצטרפות
ישראל ל-OECD" www.gov.il/he/departments/news/speechoecd100510. מכיוון שחיפוש באתר משרד ראש הממשלה, מאגרי מידע וחיפוש חופשי
ברשת האינטרנט לא הניב תוצאות לגבי תוכן ההחלטה, דיוני הוועדה שהוקמה מכוחה
ומסקנותיה, הגשתי בקשה לפי חוק חופש המידע לקבל את מסמכים אלו, וטרם קיבלתי תשובה.
[5] בהתאם לאמור, בוצעה פניית המשך למשרד האוצר בהתאם לחוק חופש
המידע.
[6] אורי סלונים "הצטרפות ישראל לארגון ה-OECD –
סיכום דיון מכין לקראת כנס הרצליה 2010 ", לעיל. לא עלה בידי לאתר את החלטת
הממשלה ו/או פרוטוקולים ו/או החלטות הוועדה, לכן הוגשה בקשה בהתאם לחוק חופש המידע
לקבלת מידע זה, קיבלתי מענה לפיו לא אותרה החלטה או פרוטוקולים, ואני עדין נמצא
בדין ודברים עם משרד ראש הממשלה לגבי סוגייה זו.
[7] המדינות הן: צ'ילה, אסטוניה, סלובניה ורוסיה. OECD Council Resolution on Enlargement and Enhanced Engagement,
Adopted by Council at Ministerial Level on 16 May 2007, available at:
https://www.oecd.org/brazil/oecdcouncilresolutiononenlargementandenhancedengagement.htm.
[8] החלטה 1672 של הממשלה ה- 31 "צירוף מדינת ישראל לארגון ה O.E.C.D - (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי) – סקירת התהליך הצפוי"
(20.05.2007) www.oecd.org/israel/41159174.pdf.
תגובות
הוסף רשומת תגובה