מערכת היחסים בין המדינות החברות ב-OECD והצעת מודל למניע של מדינות לאמץ חקיקה נגד מתן שוחד - חלק ב'
בחינת
פירוט האכיפה בבריטניה מעלה, כי בתקופה שנבחנה בדו"ח נפתחו 35 תיקי חקירה
בבריטניה בנושא שוחד לעובד ציבור זר. עם זאת, בדו"ח מאוזכרים מספר מקרים
ספציפיים,[1] וניתן
להניח שמדור במקרים הבולטים והמרכזיים, בהם מאוזכרות חברת Alstom Network UK Ltd, שאמנם רשומה בבריטניה, אך הינה חברת בת של
חברה צרפתית;[2] חברת Unaoil, שהינה תאגיד פרטי שמקום מושבו במונקו;[3] התאגיד ENRC, שהינו תאגיד בת של תאגיד שמקום מושבו
בלוקסנבורג; התאגיד GPT Special Project Management Ltd,
שהינו תאגיד בת של חברת Airbus, שהינה חברה
הולנדית. למרות שאינני מתיימר לערוך בדיקה אמפירית מקיפה לגבי האכיפה בבריטניה נגד
תאגידים שאינם בריטים, ברי כי מתקבל הרושם שחלק לא מבוטל מהאכיפה בבריטניה מבוצעת
נגד תאגידים שמהווים שלוחות בריטיות של תאגידים שמקום מושבם במדינות אחרות. לגבי
שוויץ, שאמנם אינה מעצמת על או מתקרבת למעמד של הגמון, אך הינה מדינה במעמד
סוציו-אקונומי גבוה, וגם לגביה מוזכרים בדו"ח תיקי חקירה מרכזיים.[4] גם
במקרה זה, אנו למדים כי אכיפה משמעותית נערכה נגד תאגיד Odebrecht SA, שהינו תאגיד ברזילאי, וכן מספר תאגידים
ברזילאים קשורים; התאגיד BSGR,
שבשליטת הישראלי בנימין שטיינמץ, ונגד תאגיד Helsinge שהינו תאגיד שמקום מושבו בפנמה. לעומת
התמונה הברורה, לפיה תיקי "הדגל " של המדינות המפותחות המובילות באכיפה,
הינם נגד תאגידים זרים, לגבי האכיפה בישראל, מאוזכרים כתיקים בולטים,[5] האכיפה
נגד התאגידים טבע, שפיר הנדסה, פרוטרום, מספנות ישראל, שיכון ובינוי והתאגיד
שבשליטת בנימין שטיינמץ – כולם תאגידים ישראלים. אם נגדיל ונבדוק גם את המדינה
המדורגת חמישית בדו"ח הארגון, אשר כבר אינה במעמד אכיפה פעילה, אלא אכיפה
בינונית, היא גרמניה, ניווכח כי המקרים המצויינים בדו"ח,[6] קשורים,
בין היתר, לתאגידים: איירבוס, שכאמור הינו תאגיד הולנדי; חברת סימנס, שאמנם הינה
חברה גרמנית, אך בפרשה הורשע ונשלח לכלא חבר הנהלה ישראלי, ולא מצוין שסימנס קיבלה
קנס כספי, והתאגיד Kraus-Maffei Wegmann,
שמחציתו בבעלות צרפתית ומחציתו בבעלות גרמנית.
לאור
האמור לעיל, למרות שקצרה היריעה במסגרת חיבור זה מעריכת מחקר אמפירי מקיף, מתקבל
רושם ברור שרוב המדינות המובילות מבחינת אכיפת החקיקה נגד מתן שוחד, אוכפות נגד
תאגידים זרים או תאגידים מקומיים שמהווים שלוחות של תאגידים זרים, ולכן נהנים
ממיצוב גבוה בדירוגים כגון דא, ללא שתאגידים מקומיים הקשורים במישרין למדינה
נושאים את מלוא המחיר הכלכלי הכרוך באכיפה זו. רק מדינת ישראל שנמצאת במקום גבוה
בדירוג אוכפת נגד תאגידים מקומיים בלבד, ולכן סופגת עלויות והשלכות רחבות היקף
לעומת מדינות אחרות.
ניתוח
דומה ניתן לראות במאמר נוסף, שם התייחסו לדרוג עשר תיקי האכיפה המובילים
בארה"ב נכון לשנת 2019, ועולה כי מתוך 10 התיקים המובילים, בהתאם לרשויות
האכיפה בארה"ב, רק תיק אחד מתנהל נגד חברה מארה"ב, לעומת המצב לפני כ- 5
שנים, אז חמשת התיקים המובילים התנהלו נגד תאגידים מארה"ב.[7]
מעבר
להבחנה בין אכיפה נגד תאגידים זרים לתאגידים מארה"ב, מעניין להתיחס לשאלה האם
האכיפה נגד שוחד לעובד ציבור זר מקדמת גם אינטרסים נוספים, אשר חורגים מהמניע
המוצהר בדבר מיגור שוחד בעסקאות בינלאומיות, ומבקשים להביא לידי ביטוי את מערכת
היחסים הפוליטית-כלכלית הגלובאלית הגלובאלית. למשל, אחד מתיקי האכיפה הבולטים
בארה"ב בשנת 2019 הינו נגד התאגיד Mobile TeleSystems (MTS),
שהינו תאגיד רוסי, אשר שילם בעקבות החקירה כ-850 מיליון דולר קנסות.[8] לא זו
אף זו, הקנסות הושתו בגין שוחד שתאגיד רוסי שילם באוזבקיסטן.[9] ככלל,
למרות שהאכיפה של ארה"ב הינה מגוונת, מתקבל הרושם שלרשויות האכיפה
בארה"ב, יש עניין רב באכיפה נגד תאגידים ממדינות שונות הפועלים בשוק
הטלקומיוניקציה באוזבקיסטן.[10] לאור
האמור, עולה השאלה האם יתכן שבמסגרת מערכת בינלאומית דו-קוטבית, אף נעשה שימוש
באכיפה נגד מתן שוחד לעובד ציבור זר לצורך פגיעה עקיפה בהגמון השני ומדינות החסות
שלו, לצורך הפרת שיווי המשקל הדו-קוטבי.
[1] EXPORTING CORRUPTION
- Progress report 2020: Assessing enforcement of the OECD Anti-Bribery
Convention, לעיל ה"ש 14, בעמ' 117.
[2] www.alstom.com.
[3] Monaco oil firm starts legal action against
Serious Fraud Office, the guardian
(01.12.2016), זמין ב: https://www.theguardian.com/law/2016/dec/01/monaco-oil-firm-starts-legal-action-against-serious-office.
[4] EXPORTING CORRUPTION
- Progress report 2020: Assessing enforcement of the OECD Anti-Bribery
Convention, לעיל ה"ש 14, בעמ' 112.
[5] שם, בעמ' 70.
[6] שם, בעמ' 62.
[7] Changing Landscape of International
Anti-Bribery and Corruption Compliance, לעיל ה"ש 66, בעמ'
43.
[8] שם, שם.
[9] דיווח ה-SEC:UNITED STATES OF AMERICA Before the
SECURITIES AND EXCHANGE COMMISSION, SECURITIES EXCHANGE ACT OF 1934, Release
No. 85261 / March 6, 2019, ACCOUNTING AND AUDITING ENFORCEMENT Release No. 4028
/ March 6, 2019, ADMINISTRATIVE PROCEEDING File No. 3-19022.
[10] ראו אכיפה
נגד תאגיד הולנדי שנחשד בתשלום שוחד באוזבקיסטן בשנת 2016, ושילם קנס בסך 795
מיליון דולר: Department of Justice, Office of
Public Affairs, VimpelCom Limited and Unitel LLC Enter into Global Foreign
Bribery Resolution of More Than $795 Million (18/02/2016), זמין ב: https://www.justice.gov/opa/pr/vimpelcom-limited-and-unitel-llc-enter-global-foreign-bribery-resolution-more-795-million; ואכיפה נגד
תאגיד שבדי שנחשד בשנת 2017 בתשלום שוחד באוזבקיסטן בשנת 2017, ושילם קנס בסך 965
מיליון דולר, ראו: Department of Justice, Office of
Public Affairs, Telia Company AB and Its Uzbek Subsidiary Enter Into a Global
Foreign Bribery Resolution of More Than $965 Million for Corrupt Payments in
Uzbekistan (21/09/2017), זמין ב: https://www.justice.gov/opa/pr/telia-company-ab-and-its-uzbek-subsidiary-enter-global-foreign-bribery-resolution-more-965. זה המקום
לציין שלדעתנו יש מקום למחקר אמפירי הבוחן האם ניתן להצביע על התפלגות אכיפה בהתאם
למדינת האם של התאגיד, המדינה בה משולם השוחד והיקף הקנסות.
תגובות
הוסף רשומת תגובה