בקיעים בגישת הממשלה בעניין התועלות בהצטרפות ל- OECD
בהמשך לטיעון השלישי של משרד ראש הממשלה
(פתיחת אפיקי השקעה), אשר גם מופיע במצגת של משרד האוצר לעיל, ברי כי מדובר על
טענה מורכבת, שביסודה הטענה כי המשמעות של הצטרפות מדינת ישראל ל- OECD, הינה הכללה של ישראל במדדים
של המדינות המפותחות, להבדיל מהכללה במדדים של המדינות המתפתחות. עם זאת, מדובר
בטענה, שלמצער, אינה מדויקת – אין קשר ישיר בין הימצאות במדד העולמי החשוב ביותר,
הרלוונטי לסוגיה, לבין חברות ב- OECD, והשאלה האם המעבר בין המדדים מיטיבה עם כלכלת ישראל, או מזיקה
לה, הינה שאלה שנויה במחלוקת.
למשל, אחד המדדים המשמעותיים והחשובים
ביותר לסיווג כלכלת ישראל במערכת הכלכלית הגלובאלית, הינם המדדים של חברת MSCI, אלא שבמדדים אלו ישראל עברה
ממדד המדינות המתפתחות למדד המדינות המפותחות כבר בחודש יוני 2009, קרי – עוד טרם ההצטרפות ל-
OECD. סביר להניח שתהליכים
פנימיים שונים, רגולטורים ותחיקתיים, שנקטה ישראל במטרה להצטרף ל- OECD, תרמו תרומה משמעותית להחלטה
להעביר את ישראל למדד המדינות המפותחות, אך גם אם ישראל בסופו של דבר לא הייתה
מצטרפת ל- OECD,
סביר להניח שנתון זה כשלעצמו, לא היה מביא להוצאת ישראל מהמדד, מה גם שניתן להצביע
על ספקות האם המעבר בין המדדים מיטייב עם מדינת ישראל.[1]
ניתן למצוא
התייחסות חלקית לשאלת כדאיות ההצטרפות ל- OECD, במסגרת פרסום של גורם רשמי במדינת ישראל, במחקר שערך בנק ישראל
בשנת 2008, ובוחן את ההשלכות על תנועות ההון אל המשק.[2]
נקודת ההנחה הנבדקת במחקר הינה כי ההצטרפות ל- OECD צפויה לשפר את מעמדה
הבינלאומי של ישראל, להקטין את עלויות גיוס ההון, ומכיוון שהמשמעות של הצטרפות
הינה עמידה בסטנדרטיים בינלאומיים שונים, אזי ניתן להניח כי צפוי שיפור בנתוני
היסוד של המשק ושיפור האטרקטיביות של מדינת ישראל בעיני משקיעים זרים. כפי שניתן
להבין, ההנחות שנבחנו במסגרת המחקר חופפות כמעט באופן מדויק למניעים להצטרפות ל- OECD, כפי שפורסמו על ידי משרד
ראש הממשלה ומשרד החוץ כשנתיים לאחר מכן.[3]
עם זאת, המחקר
שערך בנק ישראל העלה כי עצם ההצטרפות לארגון ה-OECD "לא צפויה להשפיע באופן
משמעותי על היקף תנועות ההון למשק ועל התנהלות שער החליפין",[4]
וכי בחינת מדינות שהצטרפו לארגון מעלה כי אלו עדין מתאפיינות "ברמת פיתוח כלכלי
בינונית". כמו כן, המחקר בוחן את ההיבט הפיננסי, ובעניין זה ישנה במחקר
מסקנה כי "נמצא
מתאם חיובי בין הצטרפות ל- OECD לשיפור בדירוג האשראי".[5]
כלומר, אנו למדים כי כבר בשנת 2008 פורסמו ספקות לא מבוטלים לגבי ההשפעה של
ההצטרפות ל- OECD,
בעניין כמה מסוגיות הליבה, שמהוות את עצם המניעים להצטרפות, וזאת עוד מבלי שנבחן
צד העלויות הכרוכות בהצטרפות לארגון. על אף המחקר האמור לעיל, חשוב לציין כי מתקבל
הרושם שיו"ר בנק ישראל דאז, תמך בהצטרפות ל- OECD והניח שמדובר על יעד אסטרטגי
חשוב.[6]
התייחסות מעניינת
להצטרפות של ישראל ל- OECD,
ניתן לראות במסגרת דיון בועדת הכספים של הכנסת, במסגרתו אחד מחברי הכנסת הגיב
לדבריו של שר האוצר, באומרו "וה-OECD, שאתה כל כך מרבה לצטט אותו,
אמר כמה דברים לפני חודשיים בארץ, אדוני השר. מישהו שילם את המחירים האלה כאן,
והוא אומר לנו חברים יקרים, אתם הולכים להיות בתחתית של ה-OECD. אתם רוצים שבכל דו"ח
של ה-OECD
יגידו זאת המדינה הכי מפגרת ואתה אפילו לא הזכרת את זה פעם אחת, זה כאילו לא קיים.
בכל זאת זה חלק מהתמונה, זה גם חלק מהאחריות שלכם כממשלה. אז אני לא צריך את ה-OECD, אגב.". באותה ישיבה, הוסיפה חברת כנסת אחרת: "אדוני היושב-ראש,
אדוני שר האוצר, ראינו כאן כל כך הרבה גרפים, ואתה כל כך מתהדר ומתפאר בהישגים
הכלכליים. על איזה הישגים כלכליים אתה מדבר האם הכלכלה היא אוסף גרפים שבו אתה
מספר לנו על כל מיני מגמות שקיבלת עליהן שבחים ב- OECD, או שהכלכלה היא כלי לשירותו
של הציבור", ופצחה בפירוט פערים שונים ורעות
חולות בכלכלת ישראל.[7]
שתי ביקורות אלו רלוונטיות לסוגיות עליהן
הצבעתי לעיל: ראשית, התייחסות לכך שמדינת ישראל צפויה להיות מדורגת בתחתית מדינות ה-OECD בנושאים מסויימים, ומעמדה הכלכלי
והפוליטי ב- OECD
נמוך; שנית, ניכר כי חברת הכנסת מתייחסת לכך שבהתאם לפרספקטיבה שלה, התועלות
מופנות כלי חוץ, ולא לפנים המדינה. כמובן שמדובר על התייחסויות של חברי כנסת
מהאופזיציה, ויש להתייחס אליהן בהקשר זה, אך אני רואה את חשיבותן בכך שניתן להצביע
על התייחסות מסויימת של חברי כנסת, שלדעתם, למצער, אין תועלת גדולה בהצטרפות, שלא
לומר גרימת נזק.
[1] לגבי ההסתייגויות מהקביעה כי המעבר למדד המדינות המפותחות ב- MSCI מיטיב
עם מדינת ישראל, ראו: עדי חכמון "שדרוג ישראל לשוק מפותח והשפעתו על השקעות
זרים בבורסה" קורת – מכון מילקן 32 (יולי 2009) www.mifellows.org/research/heb_f/32-hb-f.pdf, וכן עמדת בנק ישראל: ""צירופה הצפוי של ישראל לארגון OECD וצירוף
אפשרי לרשימת המדינות המפותחות שלMSCI
- ההשלכות על תנועות ההון
אל המשק", להלן ה"ש.
[2] שלי רייס, נמרוד מבורך, "צירופה הצפוי של ישראל לארגון OECD וצירוף
אפשרי לרשימת המדינות המפותחות שלMSCI
- ההשלכות על תנועות ההון
אל המשק" בנק ישראל (אוגוסט 2008)
www.boi.org.il/deptdata/papers/paper15h.pdf.
[3] לעיל.
[4] לעיל, בעמ' 1.
[5] שם, שם.
[6] כך עולה מדברי יו"ר בנק ישראל דאז בישיבת ועדת הכספים, הכנסת
ה- 17 (9 במאי 2007): "ארגון ה-OECD נמצא
בתהליך של קבלת החלטות לגבי מספר המדינות החדשות לקראת כנס השרים במאי 2007.
ההחלטה שהם עומדים לקבל היא החלטה האם להתחיל משא-ומתן להצטרפות של מדינות מסוימות
ל-OECD, זו לא החלטה על חברות. בנק ישראל וכל המשרדים הרלוונטיים האחרים
נמצאים בתהליך עבודה שאנחנו מקווים שיביא בסופו של דבר להצטרפות של ישראל לארגון
ה-OECD. חשוב שנושא זה ימשיך להיות בסדר חשיבות גבוה בתוכנית העבודה של
כל הגופים המעורבים בכך אצלנו, תוך קידום הנושאים השונים הנדרשים לכך. חברות ישראל
בארגון ה-OECD תהיה שלב חשוב בתהליך השילוב של המשק הישראלי בכלכלה העולמית,
בתור משק מפותח ומודרני. אני מקווה, וכולנו מקווים, שנשיג זאת, זאת אומרת חברות
בארגון ה-OECD".
[7] בפרוטוקול מישיבת ועדת הכספים, הכנסת
ה- 18 (08.03.2010), לעיל.
תגובות
הוסף רשומת תגובה