עו"ד רותם שפירא

  לתחילת המאמר:   המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים לחלק הקודם: המעבר למשפט של יחסי כוחות ושוויון מהותי לסיכום, אנו חיים בספירה משפטית שהתבססה במהלך עשרות השנים האחרונות כתוצאה מתהליכים מורכבים פנים מדינתיים והשפעה מתהליכים והתפתחויות במדינות שונות. תפיסות ליברליות התגבשו לתפיסות נאו-ליברליות, ואלו השפיעו באופן משמעותי על תפיסת הכלכלה והשוק, כשתפיסות אלו מחלחלות ולעיתים מהוות חלק אינטגראלי מהמשפט הציבורי והחוקתי. עם זאת, לנוכח מבנה חברתי, ביטחוני ופוליטי מורכב במיוחד במדינת ישראל, מדובר היה במבנה משפטי שברירי, רגיש ועדין. מבנה זה, על המתחים, הקשיים והבקעים שבו, אפשר חיים במסגרת המרחב הציבורי שלנו באופן סביר לרוב הציבור עד שנת 2023. עם זאת, נראה כי שנת 2023 הינה בעלת פוטנציאל להיזכר כשנת מפנה, אלא שבשלב זה יש קושי לדעת לאן מפנה זה צפוי להוביל אותנו. ישראל נקלעה למה שנראה כסערה מושלמת: לאחר שנים של חוסר יציבות פוליטית, היציבות הפוליטית הגיעה בדמות ממשלה שנויה במחלוקת שנקטה בצעדים שנויים במחלוקת, שהביאו לאחת מהמחאות העוצמתיות והמשמעותיות שאירעו במדינה. כך, משבר פולי

  לתחילת המאמר:   המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים לחלק הקודם:  התגבשות והתקבעות המבנה הפוליטי-חברתי בישראל על רקע התהליכים האמורים לעיל ועוד שורה של טלטלות פוליטיות, כלכליות וביטחוניות, מתגבשת הכרה בכך שכמה מתפיסות יסוד שהתבססו בכלכלה והפוליטיקה הפנים ישראלית מצריכים חשיבה מחודשת ומעודכנת. ניתן להציע מספר כיוונים אפשריים לשינוי עקרונות יסוד של התפיסה המשפטית היסודית, והראשון הוא מעבר ממשפט שבוחן עקרונות של יעילות למשפט הבוחן יחסי כוחות.   כאמור, עיקרון היעילות מהווה מצע בסיסי בתפיסת השווקים והאופן בו המשפט מפרש ומעצב את השווקים, ובאותה מידה את הפוליטיקה והיחסים החברתיים. הקצאה של זכויות לפרט מהווה מעצם טבעה שלילה של זכויות לפרט אחר. מצב זה בא לידי ביטוי בחשיבה המשפטית, אך עולה השאלה אם נבחנת באופן מתאים ומספק גם אופן ההקצאה ומדרג זכויות – החוק מקצה את הסמכויות והמשאבים הדרושים לרוב הפרויקטים האנושיים, ובכך מגדיר את השטח שבו אנשים חייבים לעבוד עם אחרים כדי למלא את צרכיהם ולהשיג את מטרותיהם.   המשמעות של גישת הקצאת הזכויות וההסתמכות על עקרון היעילות, בין אם

  לתחילת המאמר:   המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים לחלק הקודם: מינוי שופטים בישראל וההשלכות החברתיות המבנה הפוליטית-חברתי-כלכלי אליו אנו רגילים במספר העשורים האחרונים, התבסס כמצב קיים ולעיתים כונה, בעיקר בהקשר היחסים בין דתיים לחילונים כ"סטטוס קוו", אך בא לידי ביטוי גם בשורה של נושאים אחרים, החל מאפליה סמויה (יותר או פחות) של מיעוטים, חוסר ליכוד חברתי ומצב בטחוני מורכב. על אף המורכבויות הרבות, מעט מאוד מהלכים מבניים משמעותיים ומשני מציאות נערכו. בנוסף לכל מתחים מורכבים אלו, השפעות של כלכלה קפיטליסטית, שמקורה, בין היתר, בהשפעה הנובעת מאופן בו כלכלות שונות מתנהלות בעולם המערבי, אף החריפה והדגישה את הפערים בין המגזרים השונים והסיכוי שלהם לרווחה כלכלית.   בדומה לקשיים ובעיות שהתעוררו במדינות שונות לגבי ההבנה שמקסום העושר לעיתים אינו נחלת הציבור בכללותו, אלא של פלחים ספציפיים באוכלוסייה (למעט מעטים ברי מזל או בעלי יכולות יוצאות דופן), בידול חברתי זה יצר מורכבות מיוחדת בישראל, לנוכח הבנה שבמדינת ישראל יש קשר בין הדת של אדם לבין הסיכוי שלו לרווחה כלכלית, בד

  לתחילת המאמר:   המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים לחלק הקודם:  שינוי תפיסת עיקרון השוויון כבסיס לשינוי חברתי מעמיק חשוב לציין שהמבנה הפוליטי-כלכלי בישראל לא התהווה בחלל הריק, ומהווה תוצר של התפתחות איטית והשפעות החיצוניות לחוק ולמשפט עצמם, הן לנוכח תהליכים ואירועים פנים מדינתיים והן כתוצאה מהשפעות והשלכות בינלאומיות וגלובאליות, קיומם של מתחים פנים חברתיים, השפעות פוליטיות סותרות ושיטת בחירות שמבטיחה כוח לא פרופורציונאלי למיעוטים, אשר בוחרים לקחת חלק פעיל במגרש המשחקים הפוליטי. בדומה למדינות דמוקרט-ליבראליות רבות, נערך היזון חוזר תמידי בין המשפט לבין הפוליטיקה, כשבתווך ניצב הציבור והחברה בכללותם. נראה כי ניתן להתייחס למקורות ההיסטוריים של העם היהודי והיותה של ישראל למעשה במלחמה תמידית, [1] שלעיתים העצימות שלה מתגברת, כגורמים מעצבים משמעותיים בישראל (לצד שורה ארוכה של גורמים נוספים). למרות שלא ניתן להתעלם מהחשיבות של ההכרה במדינת ישראל כבית של העם היהודי, וגם לא ניתן להתעלם מכך שהיותה של ישראל בקונפליקט צבאי תמידי ומתמשך, מהווה גורם שההשפעה שלו על מערכות השלטון וה

לתחילת המאמר:   המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים לחלק הקודם: הצורך בבחינה מחודשת של תפיסות יסוד משפטיות במערכת המשפט     עקרונות יסוד עליהם מבססת מערכת המשפט את פסיקותיה, ומסדירים מערכת חברתית, פוליטית וכלכלית, נגזרים ממצב חברתי ופוליטי שכבר אינו רלוונטי. אם במשך שנים מגזרים מסויימים קיבלו בסבלנות מסויימת, או למצער, בהכנעה וללא מחאה, סוג של שיווי משקל חברתי, ציבורי, פוליטי וביטחוני, כל אלו כבר אינם רלוונטיים. השפעות כלכליות ופוליטיות שינו את תמונת המציאות מבלי היכר. שינויים דמוגרפיים, כלכליים וביטחוניים מצריכים התמודדות עם מציאות שונה מהמציאות המוכרת לנו, ועל המשפט מוטלת החובה לקחת חלק בעיצוב תמונת המציאות המורכבת.   חלקים מהגזר החרדי כבר אינם מוכנים לקבל את מה שהם מפרשים כאפליה מגזרית, בעוד חלק מהמגזר החילוני אינו מקבל את הימנעות חלקים מהמגזר החרדי מנשיאה בנטל הגיוס ותרומה נמוכה לכלכלה. חלקים מהמגזר הערבי כלל אינם רואים עצמם כחלק אינטגראלי מהמדינה ומוסדותיה, חלקים אחרים מהמגזר הערבי יתכן וכן רוצים לקחת חלק במדינה ומוסדותיה, תוך שיתאפשר להם לשמור על מאפייניה