שינוי תפיסת עיקרון השוויון כבסיס לשינוי חברתי מעמיק
לתחילת המאמר: המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים
לחלק הקודם: הצורך בבחינה מחודשת של תפיסות יסוד משפטיות במערכת המשפט
עקרונות
יסוד עליהם מבססת מערכת המשפט את פסיקותיה, ומסדירים מערכת חברתית, פוליטית
וכלכלית, נגזרים ממצב חברתי ופוליטי שכבר אינו רלוונטי. אם במשך שנים מגזרים
מסויימים קיבלו בסבלנות מסויימת, או למצער, בהכנעה וללא מחאה, סוג של שיווי משקל
חברתי, ציבורי, פוליטי וביטחוני, כל אלו כבר אינם רלוונטיים. השפעות כלכליות
ופוליטיות שינו את תמונת המציאות מבלי היכר. שינויים דמוגרפיים, כלכליים
וביטחוניים מצריכים התמודדות עם מציאות שונה מהמציאות המוכרת לנו, ועל המשפט מוטלת
החובה לקחת חלק בעיצוב תמונת המציאות המורכבת.
חלקים
מהגזר החרדי כבר אינם מוכנים לקבל את מה שהם מפרשים כאפליה מגזרית, בעוד חלק
מהמגזר החילוני אינו מקבל את הימנעות חלקים מהמגזר החרדי מנשיאה בנטל הגיוס ותרומה
נמוכה לכלכלה. חלקים מהמגזר הערבי כלל אינם רואים עצמם כחלק אינטגראלי מהמדינה
ומוסדותיה, חלקים אחרים מהמגזר הערבי יתכן וכן רוצים לקחת חלק במדינה ומוסדותיה,
תוך שיתאפשר להם לשמור על מאפייניהם המגזריים ותוכר ההיסטוריה המורכבת שלהם, ומנגד
חלק מהמגזר היהודי מאפיין את המגזר הערבי כנטע זר וגיס חמישי שיש להוקיע; פוליטיקה
מיגזרית משפיעה על המדינה ומטלטלת אותה, בעוד האופק הביטחוני כרגע לוט בערפל. בהיעדר התלכדות
סביב נרטיב מחבר, יתכן שעצם זכות קיומה של המדינה מתערער, ועל בית המשפט להבין את
הפקיד הקריטי שלו בנקודה זו.
יתכן
שאחת הדרכים האפשרויות להתמודד עם מורכבויות אלו הינה באמצעות קידום שוויון כלכלי
יציב ובר קימא. קיומו של שוויון הזדמנויות כלכלי מהותי, יכול להוות גם בסיס לשיתוף
חברתי, עמעום הבדלי מעמדות הנובעים מחוסר שוויון כלפי מיעוטים, ביטול יחסי כפיפות
ושילוב בפועל של מגזרים שונים בחברה.[1]
עם זאת, ברור שהתמודדות עם סוגיות אלו מצריך התמודדות עם שורה של סוגיות מורכבות
ורגישות במיוחד בחברה הישראלית, אשר חורגות משאלות כלכליות בלבד. התמודדות עם
שאלות אלו מצריך התערבות גם באופן בו כוחות פוליטיים משפיעים על השוק והכלכלה ומתן
פרשנות חדשה לאופן בו המשפט מתייחס לצדק חלוקתי.[2]
ניתן
לאפיין את המערכת הכלכלית ככזו אשר שומרת על ניטרליות בסוגיות מסוימות, אך גם
מאפשרת קיומה של שונות בין הפרטים ומתן חופש בחירה והעדפות אינדיבידואליות.
באמצעות מבנה זה, לכאורה המערכת הכלכלית מהווה חלק בלתי נפרד מהבסיס הדמוקרטי
והליבראלי, מכיוון שזו נתפסת כמערכת חופשית, אשר מאפשרת לכל אדם למצוא את מקומו
באותה מערכת ולהגדיר את ההעדפות האישיות שלו, הן כשחקן במערכת הכלכלית והן כצרכן.[3]
באופן זה, במידה לא מבוטלת המערכת הכלכלית מהווה חלק בלתי נפרד מהמערכת החברתית
הליבראלית, ואף משמשת כמעין אסמכתה לקיומה של מערכת ליבראלית חברתית. השוק הכלכלי
מהווה כלי חשוב ומשמעותי במסגרת החברה הליבראלית, מכיוון שמדובר בשדה פעילות בו
פועלים בצורה זו או אחרת חלק גדול מאזרחי המדינה, ובאמצעות הכרה בכללים של השדה
הכלכלי, ישנה גם למעשה הכרה בחלק מהיסודות הפוליטיים והחברתיים, אשר מהווה חלק
משמעותי ממרקם החיים של רוב האזרחים.
למעשה,
השוק הכלכלי התבסס כמקום עיקרי בו נטען כי מוגשמות זכויות הפרט והצמיחה
האינדיבידואלית. השוק הכלכלי, יחד עם העולם הפוליטי, מהווים את המקומות בהם נהוג
לייחס לחברה את עצם היותה ליברלית, חופשית ומאפשרת. יצירת מצג לכאורה לפיו לכל אדם
פתוחה האפשרות להתפתח כלכלית ולהשפיע מבחינה פוליטית, מהווה את אחד הטיעונים
המרכזיים לאלו המבקשים לטעון כי הליברליזם הקפיטליסטי המערבי המודרני מהווה כר
שוויוני והוגן לכל.[4] קיומו
של שוק חופשי וזכויות שוות לכולם להשתלב בשוק ולהביא לידי ביטוי את יכולותיהם מהווה
את אחד מיסודות התפיסה המערבית הקפיטל-ליבראלית.
עם
זאת, המשמעות של המצב האמור לעיל הייתה שהמבנה החברתי הוטמע בשוק במקום שהשוק
יהווה חלק מהחברה.[5] החברה
בכללותה הכירה במבנה השוק כמבנה קיים, וככזה הממצב ומעגן את המבנה החברתי ואת
הרבדים והקבוצות השונות בחברה. קיבוע מצב זה מביא להעמקת הפערים המעמדיים ויוצר
לעיתים אשליה של קיומה של זכות בחירה, שוק חופשי ושוויון הזדמנויות, למרות שלא כך
הדבר. מגזרים שלמים נותרו מחוץ למסגרת החברתית-כלכלית, בין אם מבחירתם ובין אם
מכיוון שהודרו ממנה.[6] המבנה
הפוליטי במידה רבה שימר את המצב הקיים והמסגרת המשפטית גם היוותה חלק מההכרה במבנה
קיים זה, גם אם לעיתים זו לקחה חלק משמעותי וחשוב בשבירת מסגרות קיימות ושינוי
נורמות יסודיות.
לחלק הבא: מינוי שופטים בישראל וההשלכות החברתיות
[1] ראו למשל: Zhong Xing Tan, Where
the Action Is: Macro and Micro Justice in Contract Law, 83 The Modern L. Rev. 725 (2020); Sam
Adelman, Abdul Paliwala, Beyond Law and Development?, in The Limits of Law and Development
Neoliberalism, Governance and Social Justice (2021).
[2] Implementing such policies would have
required wrestling with com¬plex and unresolved questions of distributive
justice. This also would have raised practical problems attending the political
management of the economy, includ¬ing the reshaping of foundational market
processes (that is, the curtailment of “market freedom”), all in a social world
beset by conflicts over race and gender that made any kind of redistributive
politics extremely contentious
[3] William Arthur Galston, Liberal Purposes: Goods, Virtues,
and Diversity in the Liberal State (1991); Matthew Schneirov,
Richard Schneirov, Capitalism as a social movement: the corporate and
neoliberal reconstructions of the American political economy in the twentieth
century, 15(6) Social Movement
Studies 561 (2016).
[4] Geoffrey M. Hodgson, Liberal Solidarity The Political
Economy of Social Democratic Liberalism (2021)
[5] E. Cagno, M. Negri, A.
Neri, M. Giambone, One Framework to Rule Them All: An Integrated,
Multi-level and Scalable Performance Measurement Framework of Sustainability,
Circular Economy and Industrial Symbiosis, 35 Sustainable Production and Consumption 55 (2023).
[6] ראו
למשל: Patrick L. Mason, The Economics of Structural Racism:
Stratification Economics and US Labor (2023); Thomas Piketty, Emmanuel
Saez, Gabriel Zucman, Distributional National Accounts: Methods and
Estimates for the United States, 133(2) The Quarterly J.
of Econ., 553 (2018); Innes Taylor Davison, Leveling
the playing field: how inheritance laws structure wealth inequality within and
across welfare capitalist regimes, 1995-2020, University of Calgary, Calgary, Canada (2023) https://prism.ucalgary.ca/handle/1880/117503 .
תגובות
הוסף רשומת תגובה