התגבשות יסודות המשפט ועיצובם במציאות משתנה

 לתחילת המאמר: המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים

לחלק הקודם: הליברליזם והנאו-ליברליזם כבסיס משפטי לשיח של יעילות

חשוב להבהיר שהכוונה ברשימה זו אינה להתייחס לשאלות של אקטיביזם שיפוטי לעומת משפט המבוסס על עקרונות שמרניים יותר. קל לחשוב בטעות שהכוונה ברשימה זו הינה לטעון כי על בית המשפט לפסוק באופן אקטיביסטי יותר, אך לא זו הכוונה. הסוגייה שאני מבקש להעלות ברשימה זו נוגעת לעקרונות היסוד אשר מהווים בסיס לחשיבה המשפטית, המחקר המשפטי ופסיקת בתי המשפט, והאופן בו אלו מעצבים ומשפיעים על תהליכים בחברה, השיח הציבורי ומוקדי הכוח השילטוני. למרות שיתכן שהמשמעות והפועל היוצא של שינוי עקרונות יסוד שונים בתפיסת יסוד של החשיבה המשפטית הינה פסיקה שיתכן ותסווג כפסיקה "אקטיביסטית", לא זה הדגש או המטרה של רשימה זו, אלא הסטת מרכז הכובד משאלות של יעילות והנצחת מבנים קיימים, להכרה בכך שאלו מצריכים בחינה והתייחסות חדשה ושונה.

 

יסודות המשפט והכרעות שיפוטיות נגזרות מתבססים, בין היתר, על הכרה ביחסי הגומלין בין כוחות כלכליים, חברתיים ופוליטיים לסירוגין. עם זאת, הכרה ביחסי הגומלין אלו, יוצרת לעיתים מחוייבות בסיסית למצב נתון, אשר אינה עומדת למבחן ובדיקה מעמיקה, באופן שלעיתים משמר את קיומו של הכוח הפוליטי, החברתי והכלכלי, ומתקשר לשאלות של יעילות ומקסום עושר. למרות שמדובר על תהליך שנהוג לאפיין בדרך כלל כתהליך הרלוונטי בעיקר לתחומי המשפט ה"כלכליים", גישות אלו זולגות באופן משמעותי לתחומי המשפט הציבורי, הפוליטי והחוקתי. עם זאת, שאלות כלכליות והישענות על מבני כוח ושימורם באים לידי ביטוי במסגרת המשפט הציבורי והחוקתי באופן מתוחכם יותר ולעיתים סמוי מהעין.

 

לעיתים שימור נורמות חברתיות בא לידי ביטוי באמצעות התייחסות לפרטים, שימור או פגיעה בחופש כלכלי, באמצעות הגנה או פגיעה בחופש הביטוי וכיו"צ. באופן זה השפעות של כוח פוליטי וכלכלי באות לידי ביטוי ומחלחלות כערכי יסוד, אף על פי שאינן מסווגות ככאלו, ולמרות שיש להעמיד אותן בספק ולהבטיח שאלו יהיו מושא לביקורת ובחינה, ולא מאופיינות כתפיסות יסוד אשר מהוות את הבסיס עליו מתקיימת המערכת הפוליטית, הכלכלית והמשפטית. המשמעות של גישה זו הינה התעלמות משאלות בסיסיות שונות, ובחינת משמעותם של מוקדי כוח שונים והאופן בו נערכת חלוקת משאבים. סיווג סוגיות מסוימות כסוגיות כלכליות מובהקות, ולכן כאלו שאין מקום שהמשפט יתערב בהן, או סיווג סוגיות אחרות כסוגיות פוליטיות מובהקות, ולכן כאלו שלא ראוי שהמשפט יתערב בהן, נלקחת כמובנת מאליה ומדירה את המשפט מאזורים שיתכן שראוי שהמשפט כן יהיה נוכח בהם.

 

אנו חיים במבנה חברתי פוליטי וכלכלי, אשר כרוך במבנה המשפטי, אשר עיצב אותו ועוצב על ידו. תמונת מציאות זו מהווה את הבסיס למציאות הארץ הישראלית מזה עשרות שנים, בד בבד עם השפעות הנובעות מתנודות ושינויים גלובאליים. מצע משפטי זה מהווה מושא למחלוקת תמידית ומתמשכת. חשוב לציין שיש קושי להצביע באופן מדויק וחד משמעי מה הוא אותו רובד משפטי בסיסי אשר בא לידי ביטוי במסגרת פסיקת בתי המשפט, ולעיתים קרובות הוא גם אינו הומוגני וכולל אנומליות בפסיקה ומחלוקות ערות. עם זאת, המציאות שנכפתה עלינו, גם כתוצאה משינויים גלובאליים וחוסר יציבות משפטית ופוליטית במדינות שונות בעולם המערבי, והן לנוכח המציאות המורכבת עימה מתמודדת מדינת ישראל, מצריכה חשיבה מחודשת לגבי שורה של מושגי ייסוד משפטיים, פוליטיים וכלכליים, ועיצוב יחסי הגומלין בין רשויות השלטון השונות.

לחלק הבא: ישראל על פרשת דרכים ומקומו של המשפט בפרשת דרכים זו