ניתוח קונסטרוקטיבי של עבירת שוחד לעובד ציבור זר
לתחילת המסמך: מבוא
פרק קודם: ריאליזם, ליברליזם וקונסטרוקטיביזם, כגישות היסוד בעיצוב יחסים בינלאומיים
ניתוח קונסטרוקטיבי
נישען בדרך כלל על יסודות אונטולוגים והוליסטיים,[1] ולכן ניתוח זה, להבדיל מניתוח
הנשען על אסכולות ריאליסטיות או ליברליות, מכיר בחשיבות של תפיסות רעיוניות
ואידיאולוגיות ודוחה ניתוח תיאורטי המפרש את מצב העולם כקונספציה נתונה מראש
ותפיסת מציאות סטטית, להבדיל מתפיסה מתפתחת.[2] ברי כי במקרה של האיסור על מתן
שוחד, גם ניתן לראות כיצד לאיסור ישנה השלכה רוחבית ומקיפה על העולם המערבי,
והתנהלותו, אשר כמובן משליכה גם על מדינות שאינן חלק מהעולם המערבי. ניתן לראות
באופן דומה כי לאחר שהאסכולה הליבראלית "ניצחה", בעקבות סיום המלחמה
הקרה, החלו להישמע ביקורות על הקפיטליזם כגורם לאי שוויון וחוסר צדק ברמה
הגלובאלית. האם באופן דומה, ההתפשטות של האיסור על מתן שוחד מהווה חלק מתהליך זה?
כשהיא מגדילה את חוסר השוויון והצדק בעולם? לעניין זה, ראוי לציין את האסכולה
הביקורתית,[3] שנקודת
המוצא שלה הינה כי המערכת העולמית מתאפיינת בחוסר שוויון. קיומו של אי השוויון
העולמי מתבסס על מבנים גלובאליים, שאינם מבנים אקראיים, אלא נתונים לפיקוח וניתנים
להשפעה ושינוי. ניתוח ובחינה ביקורתיים מהווים את הכלי העיקרי להבנת המבנים
ושינויים, לעומת ניתוח ובחינה שאינם ביקורתיים, אשר מנציחים את המצב הקיים.
בהתאם לנקודת הנחה זו, בהתאם
לאסכולה הביקורתית – שינוי הכרחי במערכת הגלובלית על מנת להסיר מכשולים מבניים
לשוויון, וזאת מתוך הנחה שאין הבחנה בין מערכת היחסים הפנים מדינית למערכת היחסים
הבינלאומית – שתי מערכות אלו כרוכות וקשורות אחת בשנייה. לכן, על מנת לערוך שינוי,
יש צורך בביקורת, ורק זו תאפשר שינוי ממשי. ככלל, ידע משקף אינטרסים ופרשנויות
שונות, אלא אם מדובר בידע ביקורתי, אשר מטיל ספק בידע אחר. לכן, תפקידה של גישה
ביקורתית, הינה לערוך ביקורת על הידע הקיים, מתוך תפיסת עולם שרק בחינה ביקורתית
מאפשרת שינוי ולכן פגיעה במוקדי כוח. יש לציין מתוך ההנחה לעיל, המטרה של הביקורת
אינה רק בחינה וניתוח פסיבי, אלא לערוך שינוי ולהשפיע על עוולות שנמצאות תחת
ביקורת, ובראשן חוסר שוויון.
בבואנו לבחון את שאלת המניעים של
מדינות לחוקק חקיקה נגד מתן שוחד, הריאליזם, מקנה לדעתי תשובה חלקית לשאלה מדוע
נחתמה אמנת ה-OECD על ידי מדינות ה-OECD במועד בו היא נחתמה. עם זאת, חשוב לציין שגם
בהסבר זה ישנם בקיעים מסוימים והוא אינו תואם במדויק ובעקביות את יחסי הכוח
והפוליטיקה בין המדינות. כאמור, בחינת ראשית תהליך הפצת גישת ההתמודדות עם שוחד
בעסקאות בינלאומיות, לוקחת אותנו לשנות ה-70 של המאה ה-20, עת ארה"ב חוקקה את
ה-FCPA והחלה תהליך להפיץ את הנורמות נגד שוחד
בעסקאות בינלאומיות במדינות נוספות, תהליך שלא נחל הצלחה.[4] לכן,
פעולתה החד צדדית של ארה"ב, בחקיקת ה-FCPA
נותרה יוזמה של ארה"ב בלבד. חוסר ההצלחה של ארה"ב בשליטה על סדר היום
הבינלאומי לגבי שוחד בעסקאות הבינלאומיות הותיר אותה בודדה במערכה, כשהתאגידים
בארה"ב סובלים מנחיתות בעולם העסקי הגלובאלי.[5] העובדה שאמנת ה-OECD נחתמה רק בשנת 1997, כעשרים שנה לאחר חקיקת
ה-FCPA, מהווה נעלם משמעותי בניתוח המניעים.
התייחסתי כבר לסוגיית הפעלת הלחץ של ארה"ב על ה-OECD
והמדינות החברות בו, כאחד המניעים האפשריים לחתימה על אמנת ה-OECD, ובכתיבה אקדמית ענפה, נהוג להתייחס לסוגייה
זו כסוגיה מכרעת. למרות שאנו מכירים בכך שמדובר בסוגיה כבדת משקל, אשר השפיעה
באופן משמעותי על המדינות החברות ב-OECD,
אם מטילים את מלוא כובד המשקל על טיעון הפעלת הלחץ מצד ארה"ב, אזי יש קושי
ממשי להסביר מדוע לקח לארה"ב זמן כה רב להפיץ את הבשורה, והאמנה לא נחתמה
בשלב מוקדם יותר.[6] גם
הטענה שהצגתי, לפיה התקופה בה נחתמה האמנה אינה מקרית ומתיישבת עם תקופה בה מעמדה
של ארה"ב בזירה הגלובאלית היה משמעותי במיוחד וייחודי, אינה מספקת על מנת
להסביר את התהליך באופן מוחלט. כמו כן, אם נבחן את ההתמודדות עם שוחד בעסקאות
בינלאומיות כנגזרת אחת של ההתמודדות עם שחיתות בינלאומית כמכלול, אזי ניתן אף
לטעון שגם לאחר החתימה על אמנת ה-OECD,
ניתן לקבוע שהצלחתה של ארה"ב בביסוס משטר בינלאומי מקיף להתמודדות עם שחיתות,
הינה מוגבלת במיוחד. משמעותית ככל שתהיה, אמנת ה-OECD
מהווה התמודדות נקודתית שנויה במחלוקת לבעיה נקודתית, וזו רחוקה מלהוות אינדיקציה
למוטת השפעה גלובלית רחבה, במסגרתה ארה"ב אוצרת כוח פוליטי וכלכלי אשר מאפשר
לה להניע תהליכים גלובליים באמצעות הפעלת לחץ על מדינות אחרות. לאור האמור לעיל,
גם ריאליזם מקנה מענה חלקי בלבד, לנוכח פערים משמעותיים בין תחילת תהליך התמודדות
ארה"ב וניסיונות השפעה גלובאליים, לבין המועד שאלו הבשילו לכדי תהליכים בינלאומיים.
לפרק הבא: ניתוח נאו-ליברליזם מוסדי של עבירת שוחד לעובד ציבור זר
[1] Martha Finnemore, Kathryn Sikkink, Taking Stock:
The Constructivist Research Program, 4 Annu.
Rev. Polit. Sci. 391, 393 (2001).
[2] What Makes the World Hang Together?, לעיל ה"ש 190, בעמ' 863.
[3] התיאוריה
הביקורתית (Critical theory), שמקורותיה
נעוצים בעיקר באסכולה המרקסיסטית ובתורת הסטרוקטורליזם, אינה רלוונטית רק לכלכלה
פוליטית, אלא באה לידי ביטוי בענפי מחקר שונים ומגוונים. מקורותיה של התיאוריה
הביקורתית בשנות ה-20 וה-30 של המאה העשרים. התיאוריה הביקורתית הוסיפה מספר ממדים
לאסכולות הליברלית והמרקסיסטית: בין היתר הגישה הביקורתית הציעה שהפרטים מתנהגים,
מבחינת התנהלות כלכלית, באופן שונה מהאופן שצפו האסכולה הליבראלית והאסכולה
המרקסיסטית, וכי יש מקום להביא לידי ביטוי מניעים תת מודעים והשפעות חברתיות.
בהמשך ישיר לכך, הגישה הביקורתית ביקרה את ה"השתלטות" של השיח הכלכלי
כהסבר להתנהגויות ותהליכים רבים, ויחסה משקל לסוגיות תרבויות וחברתיות. האסכולה
הביקורתית הציגה גישה חשדנית כלפי התפיסה הרציונאלית של הליבראליים והריאליסטיים,
לפיה הפרט מנסה תמיד למקסם את הרווח שלו. הגישה הביקורתית אתגרה את תפיסה זו,
כשטענה כי אותו רווח אותו הפרט מנסה למקסם, לעיתים משתנה ואינו תמיד רציונאלי,
ולעיתים מושפע מתרבות, דת וערכי יסוד. נראה כי אירועים מכוננים והרסניים במאה
ה-20, ובעיקר מלחמות העולם הראשונה והשנייה, היווה בסיס איתן לטענה כי מתעורר קושי
ממשי לתמוך בתיאוריות רציונאליות, כשאלו מהוות בסיס נורמטיבי להצדקת התנהלויות
הרסניות ומזעזעות, כפי שאירעו במלחמות העולם. בהתאם לגישה זו, ישנם מבני ידע
שנוצרים על ידי תהליכים חברתיים ופוליטיים המובנים בחברה המערבית, וגישה זו מעלה
את השאלה האם ניתן לראות את תהליך התפשטות האיסור על מתן שוחד, כחלק מבניית מבנה
ידע, שבסיסו והתפתחותו מהווים תוצר של תהליך פוליטי שהובל באופן מגמתי על ידי
ארה"ב, או על ידי גורמים אחרים?
[4] ראו לעיל
בפרק "חקיקת ה-FCPA"
וההפניות שם.
[5]Corruption as an International Policy Problem
, לעיל ה"ש 193, בעמ' 200.
[6] The Hollowness of Anti-Corruption Discourse, לעיל
ה"ש 182, בעמ' 191.
תגובות
הוסף רשומת תגובה