ניתוח נאו-ליברליזם מוסדי של עבירת שוחד לעובד ציבור זר

לתחילת המסמך: מבוא

פרק קודם: ניתוח קונסטרוקטיבי של עבירת שוחד לעובד ציבור זר

 גם בחינה וניסיון להסביר את המניעים לחקיקה נגד מתן שוחד באמצעות נאו-ליברליזם מוסדי, נתקלת בקשיים כדלקמן: בהתאם לניתוח ניאו-ליברלי, נניח שהמדינה פועלת בשדה הגלובלי בתאום עם מדינות אחרות במטרה להפחית את עלויות הנובעות מתשלומי שוחד בעסקאות בינלאומיות, ואף עיקרון זה לעיתים בא לידי ביטוי בגישה הגלובאלית להתמודדות עם התופעה.[1] עם זאת, כפי שהראיתי לעיל ועוד אראה להלן בחיבור זה, סוגיה זו אינה עולה לדיון כמניע דומיננטי בספרות האקדמית, וגם אינה מקבלת מקום משמעותי, אם בכלל בדיון לגבי חקיקת חקיקה נגד מתן שוחד ואכיפתה. כמו כן, מכיוון שהאסכולה הנאו-ליברלית אינה מקבלת את הפרשנות הריאליסטית, ומכאן אמנת ה-OECD לא נחתמה כתוצאה מהפעלת לחץ של ארה"ב, אזי מדובר על יוזמה של ארגון בינלאומי אוטונומי, מכאן נשמטת גם הקרקע תחת הטיעון בדבר מניע של המדינה עצמה.[2] על אחת כמה וכמה לנוכח השפעות של ארגונים בינלאומיים שונים על המדיניות בדבר תשלום שוחד בעסקאות בינלאומיות.[3] ניכר כי הביקורת לעיל מציגה נדבך משמעותי במגבלות של אסכולות רציונאליות, אשר נגזר מכך שהאסכולה הליברלית הבסיסית אינה מקנה משמעות וכוח השפעה לאלמנטים הממסדיים.[4] ביקורת זו מקבלת משמעות נוספת מכיוון שהאסכולה הנאו-ליברלית המוסדית מסבירה קיומם של מוסדות כמנגנונים לפתרון כשלים בשוק.[5] עם זאת, לא ניתן לקבוע שמנגנון אמנת ה-OECD אכן מהווה מנגנון יעיל, אשר פותר את כשל השוק.[6] לא זו אף זו, כמפורט במספר הקשרים בחיבור זה, ישנן אינדיקציות משמעותיות, לפיהן המנגנון אינו יעיל ואינו מביא לתוצאות המבוקשות המוצהרות (מיגור שוחד בינלאומי). אם נתייחס לסדקים שמתגלעים בתפיסות היסוד של מיגור תופעת מתן השוחד בעסקאות בינלאומיות, ותהיות האם מדובר על מנגנון אפקטיבי אשר מניב תוצאות, אזי חוסר היעילות של המנגנון, סוכניו והחקיקה שחוקקו מכוחו, סותרת את הנחת הרציונאליות אשר מהווה את יסוד האסכולה הליברלית: אנו עדים לכך שמדינות מאמצות פתרונות מוסדיים שככל הנראה אינם פותרים את הבעיה המוצהרת שלשמה הוקמו, ואינם פותרים את בעיית התיאום בין המדינות. לראיה, אנו נוכחים בחוסר האחידות הרב בהיקפי ואופן האכיפה, והעובדה שמדובר במנגנון שלא פתר את בעיית התיאום והפעולה המשותפת בין מדינות ברובד הגלובלי, אלא לכל היותר בקרב המדינות החתומות על האמנה. כאמור, גם לגבי מדינות אלו ניתן להצביע על שורה של כשלים בפיתוח מנגנון המהווה משטר אכיפה גלובאלי אחיד.

לפרק הבא:  מניעים לחקיקה נגד שוחד לעובדי ציבור זרים - שערת הצביעות המאורגנת


[1] כפי שזו באה לידי ביטוי למשל אצל: The Hollowness of Anti-Corruption Discourse, לעיל, בעמ' 197; Ben W. Heineman, Jr., Fritz Heimann, The Long War Against Corruption, 85(3) foreign Affairs 75 (2006).

[2] The Hollowness of Anti-Corruption Discourse, לעיל, בעמ' 183-4, ותפיסת היסוד המוצגת לאורך המאמר; The International Anti-Corruption Campaign, לעיל, בעמ' 458-9.

[3] למשל, מעורבות הבנק העולמי: Ibrahim F.I. Shihata, Corruption-A General Review With an Emphasis on the Role of the World Bank, 15(3) Penn State Int'l L. Rev. 451, 470 (1997), וכן תפקידו של הארגון TransparencyInternational ו- NGO's אחרים: Margot Cleveland, Trends in the International Fight Against Bribery and Corruption, 90 J. of Bus. Ethics 199 (2009).

[6] ראו למשל בטור הקצרצר:Jeremy Pope, Frank Vogl, Making Anticorruption Agencies More Effective, 37(2) Fin.ance and Development 6 (2000) , ואם נקיש מהגישה המוצגת אצל: Anti-Corruption Commissons Panacea Or Real Medicine To Fight Corruption?, לעיל ה"ש 187, בעמ' 2, 13, 15, אשר אינה מתייחסת באופן ישיר וספציפי לסוגיית השוחד.

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סיכום - לקראת סדר משפטי חדש

  לתחילת המאמר:   המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים לחלק הקודם: המעבר למשפט של יחסי כוחות ושוויון מהותי לסיכום, אנו חיים בספירה משפטית שהתבססה במהלך עשרות השנים האחרונות כתוצאה מתהליכים מורכבים פנים מדינתיים והשפעה מתהליכים והתפתחויות במדינות שונות. תפיסות ליברליות התגבשו לתפיסות נאו-ליברליות, ואלו השפיעו באופן משמעותי על תפיסת הכלכלה והשוק, כשתפיסות אלו מחלחלות ולעיתים מהוות חלק אינטגראלי מהמשפט הציבורי והחוקתי. עם זאת, לנוכח מבנה חברתי, ביטחוני ופוליטי מורכב במיוחד במדינת ישראל, מדובר היה במבנה משפטי שברירי, רגיש ועדין. מבנה זה, על המתחים, הקשיים והבקעים שבו, אפשר חיים במסגרת המרחב הציבורי שלנו באופן סביר לרוב הציבור עד שנת 2023. עם זאת, נראה כי שנת 2023 הינה בעלת פוטנציאל להיזכר כשנת מפנה, אלא שבשלב זה יש קושי לדעת לאן מפנה זה צפוי להוביל אותנו. ישראל נקלעה למה שנראה כסערה מושלמת: לאחר שנים של חוסר יציבות פוליטית, היציבות הפוליטית הגיעה בדמות ממשלה שנויה במחלוקת שנקטה בצעדים שנויים במחלוקת, שהביאו לאחת מהמחאות העוצמתיות והמשמעותיות שאירעו במדינה. כך, משבר פולי
המשך לקרוא

מינוי שופטים בישראל וההשלכות החברתיות

  לתחילת המאמר:   המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים לחלק הקודם:  שינוי תפיסת עיקרון השוויון כבסיס לשינוי חברתי מעמיק חשוב לציין שהמבנה הפוליטי-כלכלי בישראל לא התהווה בחלל הריק, ומהווה תוצר של התפתחות איטית והשפעות החיצוניות לחוק ולמשפט עצמם, הן לנוכח תהליכים ואירועים פנים מדינתיים והן כתוצאה מהשפעות והשלכות בינלאומיות וגלובאליות, קיומם של מתחים פנים חברתיים, השפעות פוליטיות סותרות ושיטת בחירות שמבטיחה כוח לא פרופורציונאלי למיעוטים, אשר בוחרים לקחת חלק פעיל במגרש המשחקים הפוליטי. בדומה למדינות דמוקרט-ליבראליות רבות, נערך היזון חוזר תמידי בין המשפט לבין הפוליטיקה, כשבתווך ניצב הציבור והחברה בכללותם. נראה כי ניתן להתייחס למקורות ההיסטוריים של העם היהודי והיותה של ישראל למעשה במלחמה תמידית, [1] שלעיתים העצימות שלה מתגברת, כגורמים מעצבים משמעותיים בישראל (לצד שורה ארוכה של גורמים נוספים). למרות שלא ניתן להתעלם מהחשיבות של ההכרה במדינת ישראל כבית של העם היהודי, וגם לא ניתן להתעלם מכך שהיותה של ישראל בקונפליקט צבאי תמידי ומתמשך, מהווה גורם שההשפעה שלו על מערכות השלטון וה
המשך לקרוא

שינוי תפיסת עיקרון השוויון כבסיס לשינוי חברתי מעמיק

לתחילת המאמר:   המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים לחלק הקודם: הצורך בבחינה מחודשת של תפיסות יסוד משפטיות במערכת המשפט     עקרונות יסוד עליהם מבססת מערכת המשפט את פסיקותיה, ומסדירים מערכת חברתית, פוליטית וכלכלית, נגזרים ממצב חברתי ופוליטי שכבר אינו רלוונטי. אם במשך שנים מגזרים מסויימים קיבלו בסבלנות מסויימת, או למצער, בהכנעה וללא מחאה, סוג של שיווי משקל חברתי, ציבורי, פוליטי וביטחוני, כל אלו כבר אינם רלוונטיים. השפעות כלכליות ופוליטיות שינו את תמונת המציאות מבלי היכר. שינויים דמוגרפיים, כלכליים וביטחוניים מצריכים התמודדות עם מציאות שונה מהמציאות המוכרת לנו, ועל המשפט מוטלת החובה לקחת חלק בעיצוב תמונת המציאות המורכבת.   חלקים מהגזר החרדי כבר אינם מוכנים לקבל את מה שהם מפרשים כאפליה מגזרית, בעוד חלק מהמגזר החילוני אינו מקבל את הימנעות חלקים מהמגזר החרדי מנשיאה בנטל הגיוס ותרומה נמוכה לכלכלה. חלקים מהמגזר הערבי כלל אינם רואים עצמם כחלק אינטגראלי מהמדינה ומוסדותיה, חלקים אחרים מהמגזר הערבי יתכן וכן רוצים לקחת חלק במדינה ומוסדותיה, תוך שיתאפשר להם לשמור על מאפייניה
המשך לקרוא