היסודות הכלכליים והפוליטיים כמעצבי המשפט
לתחילת המאמר: המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים
לחלק הקודם: ישראל על פרשת דרכים ומקומו של המשפט בפרשת דרכים זו
ברובד
הגלובאלי יש המתייחסים לשנות השבעים של המאה ה-20 כתקופה בה השתרשו יסודות כלכליים
מודרניים כגורם דומיננטי במשפט, ונדחקו הצידה שאלות של כוח, מבנים דמוקרטיים
וחלוקה. קשה להצביע באופן חד משמעי על תהליך כזה גם במשפט הישראלי, אך ניתן להניח
שתהליכים דומים אירעו במדינת ישראל, אם כי בעיכוב של מספר שנים, בעיקר לאחר שבשנת
1973 מלחמת יום כיפור זעזעה את אמות הסיפים הפוליטיות והחברתיות במדינת ישראל
והביאה לשינויים פוליטיים וחברתיים שזעזעו את המדינה. בין היתר, ארע מהפך בשלטון ותהליכים
כלכליים שהביאו לשנים ארוכות של מיתון, עד לביסוס תוכנית כלכלית מקיפה בשנת 1985,
שהביאה לחילוץ מדינת ישראל מהמיתון רק לקראת סוף שנות השמונים של המאה ה-20. בד
בבד, גם המשפט החוקתי והציבורי של ישראל התעצב והשתנה באותה תקופה. בדומה למדינות
מערביות ליברליות אחריות, התהליך עליו אני מבקש להצביע כאן אינו תהליך מזוקק
ומוחלט. גישות שונות למשפט, הן במסגרת חקיקה והן במסגרת פסיקת בתי המשפט באות לידי
ביטוי ויוצרות השפעות סותרות. אין אחידות מלאה ומתאם מלא בגישה המשפטית והאופן בו
היא משתלבת ומעצבת את המערכת הפוליטית והכלכלית. כוחות שונים, פנימיים וחיצוניים
משפיעים באופן מתמיד, והשפעות אלו משמעותיות במיוחד בישראל, בין היתר, לנוכח המרקם
החברתי והאלמנטים הביטחוניים.
בדומה
למדינות מערביות רבות, בישראל אירעו תהליכים כלכלים מורכבים במהלך שנות ה-70 וה-80
של המאה ה-20, שהתאפיינו בהכרה בכלכלה כמערכת אוטונומית שיש לאפשר לה להתנהל באופן
עצמאי ככל הניתן, ותהליכים של הפרטת שירותים ממשלתיים. עם זאת, חשוב לציין כי לכל
אורך התפתחות הכלכלה והמשפט, נורו חיצי ביקורת נוקבת, בעיקר בקרב האסכולה
הריאליסטית, לפיה המשפט צריך לשרת מטרות חברתיות, יש לנתח אותו ככזה ועל המשפט
מוטלת אפילו חובה להגיע להחלטות המבוססות על תפיסה חברתית, ולא להישען על מושגים
מופשטים ולהנציח אותם. [1] כך, גם המערכת הכלכלית אינה
זרה לעולם המשפט, והמשפט מעצב את יחסי הכוחות בכלכלה ומשפיע עליהם.[2]
התפיסה הרווחת במדינות רבות, ובמידה מסויימת חלחלה גם למשפט הישראלי, הינה כי בשם יסודות קפיטליסטים וביסוס עצמאות השווקים והכלכלה, יש להתייחס לשוק הכלכלי, עצמאותו והאופן בו הוא מתנהל, כעיקרון יסוד שאינו נתון במחלוקת, אלא מהווה נקודת פתיחה לכל דיון משפטי.[3] תפיסת יסוד זו, אפשרה להנציח מצבים חברתיים, להנציח מבני כוח כלכליים ופוליטיים, והדירה מהשיח המשפטי דיון בעקרונות יסוד וזכויות הפרט. המשמעות של גישה זו הייתה הכרה במשפט כתחום פונקציונלי ואינסטרומנטלי, כשהשוק הכלכלי והפוליטי מהווים את בסיס ואלו עליונים ומנחים את היסודות המשפטיים. עם זאת, גישה זו התעלמה במידה רבה מכך שהכלכלה מעוצבת לא פחות על ידי פוליטיקה של מוקדי כוח, וכך מונצח מבנה חברתי ופוליטי, שמוצא עצמו חשוף לביקורת שיפוטית מוגבלת בלבד. כך, מבנה זה מתעלם מהכלכלה והפוליטיקה כלוח המשחק בו מונצח חוסר שוויון מבני.
לסיכום,
המודל הכלכלי המאפיין את המדינות הליבראל-דמוקרטיות המערביות הושפע ומושפע באופן
משמעותי מפוליטיקה של מוקדי כוח. במידה לא מבוטלת המשפט קיבל והכיר בכך, הן במסגרת
חקיקה אשר מהווה כשלעצמה תוצר של כוח פוליטי, והן במסגרת הכרה של בתי המשפט
בעצמאות השוק והכלכלה.[4]
עם זאת, גישות משפטיות אלו לא נותרו במשפט "הכלכלי" בלבד וחלחלו לענפי
משפט אחרים, אשר גם קיבלו הנחות יסוד מעולם הכלכלה ככאלו החלות גם בתחומי משפט
המסדירים יחסים בין צדדים שאינם צדדים שווים, או משפיעים על כלל הציבור, כגון
בחוקי הגנת הצרכן, הגבלים עסקיים,[5]
הגנה על קניין רוחני, תובענות ייצוגיות והגנה על הסביבה. בנוסף, עקרונות יסוד
מהמשפט הכלכלי אף מצאו עצמם באים לידי ביטוי בעקיפין בעולמות המשפט המנהלי
והחוקתי.
לחלק הבא: שיח השוויון במשפט במדינת ישראל
[1] Felix S. Cohen, Transcendental Nonsense and
the Functional Approach, 35 Colum. L.
Rev. 809 (1935).
[2]
[3] Colin Leys, The
Public Sphere and the Media: Market Supremacy versus Democracy, 35 The Socialist Register 314 (1999).
[4] ראו
למשל: Steven G. Medema, Nicholas Mercuro, Economics and the
Law: From Posner to Postmodernism and Beyond (2020); Elliott
Ash, Daniel L. Chen, Suresh Naidu, Ideas have consequences: The impact of
law and economics on American justice, National Bureau Of Economic
Research Working Paper Series (2022) https://www.nber.org/system/files/working_papers/w29788/w29788.pdf .
[5]Carl Shapiro, Antitrust:
What Went Wrong and How to Fix It, 35(33) Antitrust
33 (2021); Aurelien
Portuese1, Precautionary Antitrust: The Changing Nature of Competition Law,
17 J.L. Econ. & Pol'y 548
(2022).
תגובות
הוסף רשומת תגובה