מניעי מדינות לחקיקת חוקים נגד מתן שוחד לעובדי ציבור זרים - תורת המשחקים הקואופרטיבית וסיכום ביניים

לתחילת המסמך: מבוא

פרק קודם: המניעים של מדינות לחוקק חקיקה נגד מתן שוחד לעובדי ציבור זרים - התמודדות עם החצנת עלויות של תאגידים משלמי שוחד

בהתאם לטיעון זה, אמנם ברובד התיאורטי כל מדינה יכולה להתיר לתאגידים הפועלים ממנה לשלם שוחד לגורמי חוץ, מתוך הנחה שכך הם יזכו בעסקאות והמדינה תרוויח כתוצאה מכך. עם זאת, אם כל המדינות מתירות לתאגידים לשלם שוחד, המשמעות הינה 'מרוץ לתחתית', במסגרתו יסגרו העסקאות שאינן היעילות ביותר, והפגיעה ביעילות תשפיע על כולם ותפגע בצמיחה. הפגיעה צפויה בשני מישורים: ראשית, אם למחיר או איכות תחרותיים אין משמעות, מכיוון שמי שיזכה הינו התאגיד שישלם שוחד, אזי אין לתאגידים תמריץ לפעול על מנת להתייעל או על מנת לשפר את איכות המוצרים שלהם; שנית, המשמעות שמדינות בהן מקבלים שוחד יתקשרו עם תאגידים משלמי שוחד, הינה כי למדינות אלו יהיה בסופו של דבר פחות כסף לצמיחה ופיתוח, ואמנם יתכן שנקודתית תאגיד ירוויח מההתקשרות, אך לאותה מדינה יהיה פחות כסף לצורך התקשרויות עתידיות וצמיחה, שמהוו צוהר להתקשרויות עסקיות נוספות. לפיכך, יתכן שקולקטיב של מדינות יגיע למסקנה שמצב בו תאגידים משלמים שוחד – אינו מצב רצוי, ולכן יעיל יותר לבצע פעולה קולקטיבית, במסגרתה כולם לא יאפשרו תשלום שוחד, וניתן יהיה להתחלק בעוגה גדולה יותר.

              בהתאם לטיעון זה, ניתן להצביע על הצדקה קולקטיבית לחקיקת חוקים נגד מתן שוחד במספר מדינות, והמניעים של כלל המדינות להתאחד בהסכמה משותפת לחוקק חקיקה נגד מתן שוחד, כפי שקרה במסגרת אמנת ה-OECD. ברי כי אם תאגיד זוכה בעסקה בזכות תשלום שוחד, המשמעות הינה כי סביר להניח שהייתה חלופה יעילה יותר, שלא נבחרה (מכיוון שאם התאגיד משלם השוחד נתן את ההצעה היעילה ביותר, הוא לא צריך היה לשלם שוחד, על מנת להתקשר בעסקה). במצב כזה, יתכן שהקבוצה תגיע למסקנה שהיא לא מעוניינת שיתקיים מצב כזה, מכיוון שהמשמעות הינה שכולם יפסידו, ולכן יעיל יותר שכולם לא יאפשרו תשלום שוחד, וניתן יהיה להתחלק בעוגה גדולה יותר. על פניו, הטענה שאם אף אחד לא ישלם שוחד, השוק יעבוד באופן יעיל יותר וכולם יוכלו להתחלק בעוגה גדולה יותר, הינה טענה מבוססת, וככזו היא אמורה להוות מניע לחקיקת חקיקה הקובעת סנקציה פלילית בגין מתן שוחד לעובד ציבור. עם זאת, במבחן המציאות לדעתי טיעון זה לוקה בקשיים רבים. ראשית, היכולת ליצור פעולה קולקטיבית בסיטואציה גלובאלית דנן, הינה קשה מאוד לביצוע ולעיתים אף בלתי אפשרית. אנו למדים שגם כעשרים שנה לאחר כניסתה לתוקף של אמנת ה-OECD, מדינות רבות החתומות על האמנה וחוקקו חקיקה נגד מתן שוחד, אינן אוכפות באופן תקיף את החוק; שנית, הבעיה הנובעת מטרמפיסטים חופשיים לא בעיה לידי ביטוי ופתרון בגישה זו, וניתן להניח שמדובר על בעיה משמעותית, אשר אינה מקבלת מענה במסגרת גישה זו; שלישית, למרות שיש בסיס לטענה שפעולה קולקטיבית מהווה בסיס הכרחי לצורך מיגור שחיתות בכלל,^[1] ושוחד בעסקאות בינלאומיות בפרט, אין משמעות הדבר כי האופן הנכון להתמודד עם התופעה הינו באמצעות אכיפה נגד הצד ההיצע בעבירת השוחד; רביעית, בהמשך ישיר לטיעון לעיל, אכיפה נגד צד ההיצע בעבירת השוחד, ומסגרת בינלאומית הכוללת חלק מאוד מסוים ממדינות העולם, פוגעת בטענה כי המניע לחקיקה הינו קידום פעולה קולקטיבית גלובאלית.

סיכום ביניים

ראינו כי ניתן להצביע על שורה של מניעים לחקיקה ואכיפת חקיקה האוסרת על מנת שוחד לעובדי ציבור זרים. ניכר כי מדובר על שאלה שמעסיקה את הכתיבה האקדמית, לנוכח מאפייניה הייחודיים של העבירה, אך אנו למדים כי המניעים האפשריים המקובלים אינם מספקים מענה מספק, אלא מקנים תשובה, למצער, חלקית, לשאלת המניע של המדינות לחוקק ולאכוף. לאור האמור לעיל, בחיבור זה, אנסה להצביע על כך שהאיסור על מתן שוחד, קשור בקשר הדוק עם תהליכים בינלאומיים ומקומיים במדינות שונות, ולעיתים הינו בעל מאפיינים של "חסם סחר" או "מגבלת סחר", יותר מאשר עבירה פלילית. משכך, העבירה של מתן שוחד כרוכה ביחסי מסחר, כלכלה ופוליטיקה בינלאומיים ומקומיים, ולכן אני מבקש לבחון את המניעים של מדינות לחוקק חקיקה נגד מתן שוחד, בשדה המחקר הכלכלי-פוליטי, הן במישור הבינלאומי והן במישור הפנים מדינתי.

              במסגרת החיבור, אני לא מבקש לסתור את הטענה כי המניעים המפורטים לעיל הינם בעלי פוטנציאל להשפיע על מדינות. לא זו אף זו, לעיתים חלק מהמניעים שפירטתי לעיל, כרוכים ומהווים חלק מתיאוריות ואסכולות שונות, שבאמצעותן אנסה לבחון את המניעים של מדינות לחוקק חקיקה נגד מתן שוחד. עם זאת, הטיעונים לעיל מספקים לכל היותר מענה חלקי בלבד להסבר המניעים של המדינות, וכפי שהראיתי לעיל, מניעים אלו אינם מקנים מענה מלא, אשר מניח את הדעת, ולעיתים אינם מתמודדים עם טענות נגדיות מוצקות ומשמעותיות, אשר שומטות את הקרקע תחת טיעונים אלו. לכן, במסגרת החיבור אבקש לבחון האם ניתן להסביר את המניעים של מדינות לחוקק ולאכוף חקיקה נגד מתן שוחד, באמצעות אסכולות מתחום הכלכלה פוליטית, והאם ניתן להניח אלו התפתחויות אנו צפויים לראות בתחום, בהתבסס על אסכולות אלו.

פרק הבא: פרק רביעי: ניתוח עבירת מתן שוחד בהתאם לתיאוריות מתחום הכלכלה פוליטית

---

[1] Multi-Jurisdictional Anti-CorruptionEnforcement: Time for a Global Approach, לעיל ה"ש 28.