עו"ד רותם שפירא

  לתחילת המאמר:   המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים לחלק הקודם:  שיח השוויון במשפט במדינת ישראל נראה שניתן לאפיין את מערכת המשפט הישראלית בעשורים האחרונים ככזו שהוכיחה שבאפשרותה להציג אומץ שיפוטי, יצירתיות ופריצת גבולות במקומות מסויימים, אך התעלמות והדרה מוחלטת מתחומים אחרים. חשוב להבהיר שהכוונה אינה לבקר את התנהלות בתי המשפט ואופי הפסיקה. בתי המשפט פועלים בסביבה פוליטית וכלכלית מורכבת, ונדרשים לכלכל את צעדיהם והתנהלותם בסביבה המורכבת לצורך מציאת איזון ראוי ומתאים. עם זאת, הכוונה ברשימה זו הינה לטעון שגישות שהיו רלוונטיות ונכונות עד לשנת 2023 צריכות להיבחן מחדש.   בית המשפט מתנהל במשך שנים ארוכות באותו מרקם פוליטי-כלכלי-מדיני חברתי עדין ושברירי, והצליח להגיע להישגים יוצאי דופן מבחינת התווית מדיניות, ביסוס נורמות ופריצת גבולות משפטיים, אשר סימנו את הדרך להמשך. גישת בתי המשפט נעשתה בשום שכל, מתוך הכרה במציאות נכוחה ולעיתים כנראה גם מתוך תקווה שסוגיות פוליטיות, כלכליות וחברתיות מסויימות מצריכות זמן נוסף ויש לתת למערכת הפוליטית את הסיכוי להסדיר סוגיות אלו. לכן, האמ

  לתחילת המאמר:   המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים לחלק הקודם: היסודות הכלכליים והפוליטיים כמעצבי המשפט למרות המרקם החברתי המורכב במדינת ישראל, נראה שהשיח המשפטי הדיר את רגלו מעיסוק משמעותי ושורשי בשאלות של חלוקת העושר המצרפי והאופן בו מבנים פוליטיים וחברתיים משפיעים על יכולת ההשתלבות של קבוצות שונות במרקם החברתי ולקיחת חלק פעיל ומשמעותי בכלכלה. יש לציין כי התייחסות לסוגיות אלו במדינת ישראל מורכבות במיוחד, מכיוון שישנם מגזרים שכלל אינם מעוניינים לקחת חלק במערכת הכלכלית, עם זאת עולות שאלות לגבי הציפייה של מגזרים אלו לקבל כספים ציבוריים, והאם יש לאפשר להם קבלת כספים אלו ובאלו תנאים. כמו כן, לגבי מגזרים אחרים עולה קושי משמעותי לנוכח גזענות, קשיי שפה וחשדנות הדדית רבה בין מגזרים אלו לבין כלל האוכלוסייה. עם זאת, אני סבור שדווקא ההתמקדות בשיח כלכלי, היא זו שמרחיקה את המשפט ואת החברה בכללותה מהתמודדות עם שאלות מורכבות אלו, ורק דוחה אותם לזמן מה.   לגבי האופן בו המשפט הציבורי, מנהלי וחוקתי בישראל התפתח בעשורים האחרונים, נראה כי התמונה מורכבת במיוחד, מחד, רבים בישראל מ

לתחילת המאמר:   המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים לחלק הקודם:  ישראל על פרשת דרכים ומקומו של המשפט בפרשת דרכים זו ברובד הגלובאלי יש המתייחסים לשנות השבעים של המאה ה-20 כתקופה בה השתרשו יסודות כלכליים מודרניים כגורם דומיננטי במשפט, ונדחקו הצידה שאלות של כוח, מבנים דמוקרטיים וחלוקה. קשה להצביע באופן חד משמעי על תהליך כזה גם במשפט הישראלי, אך ניתן להניח שתהליכים דומים אירעו במדינת ישראל, אם כי בעיכוב של מספר שנים, בעיקר לאחר שבשנת 1973 מלחמת יום כיפור זעזעה את אמות הסיפים הפוליטיות והחברתיות במדינת ישראל והביאה לשינויים פוליטיים וחברתיים שזעזעו את המדינה. בין היתר, ארע מהפך בשלטון ותהליכים כלכליים שהביאו לשנים ארוכות של מיתון, עד לביסוס תוכנית כלכלית מקיפה בשנת 1985, שהביאה לחילוץ מדינת ישראל מהמיתון רק לקראת סוף שנות השמונים של המאה ה-20. בד בבד, גם המשפט החוקתי והציבורי של ישראל התעצב והשתנה באותה תקופה. בדומה למדינות מערביות ליברליות אחריות, התהליך עליו אני מבקש להצביע כאן אינו תהליך מזוקק ומוחלט. גישות שונות למשפט, הן במסגרת חקיקה והן במסגרת פסיקת בתי המשפט באות ל

לתחילת המאמר:   המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים לחלק הקודם:   התגבשות יסודות המשפט ועיצובם במציאות משתנה   אני סבור שאת המענה לשאלות המורכבות הניצבות לפתחנו כיום יש לנתח ולחקור לא רק בהתאם למושגי ותפיסות יסוד שהביאונו למצב הנוכחי, אלא לבחון את כיוון המשפט כחלק אינטגראלי ממערכת מורכבת הכוללת השפעות פוליטיות, כלכליות וחברתיות. ההכרה במשפט ככזה, הכרוך ומושפע ממדיניות פוליטית וכלכלית, אינה דבר חדש. [1] בהתאם לכך, נראה כי בישראל, בדומה למדינות רבות בעולם, בצפון ובדרום הגלובאלי, הכוח הפוליטי והכלכלי שזורים זה בזה, ומשפיעים באופן מהותי על האופן בו החברה שלנו מתעצבת ומתפתחת, על האופן בו שיח הזכויות מתעצב וחשוב לא פחות, מאילו אוכלוסיות שיח הזכויות מתעלם. השאלה מה "שפיט" ומה אינו "שפיט" מקבלת כיום משמעויות שונות מהמשמעויות שלה בעבר, בעיקר מכיוון שהשאלה מאלו אזורים המשפט מדיר עצמו, אינה באה לידי ביטוי בקביעה ברורה כי סוגייה זו או אחרת אינה שפיטה, אלא במידת ההתערבות ותוצאת ההתערבות. המשפט הישראלי מאופיין בדרך כלל כמשפט שאינו נרתע ואינו נמנע מנגיעה בסוגי

  לתחילת המאמר:   המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים לחלק הקודם:   הליברליזם והנאו-ליברליזם כבסיס משפטי לשיח של יעילות חשוב להבהיר שהכוונה ברשימה זו אינה להתייחס לשאלות של אקטיביזם שיפוטי לעומת משפט המבוסס על עקרונות שמרניים יותר. קל לחשוב בטעות שהכוונה ברשימה זו הינה לטעון כי על בית המשפט לפסוק באופן אקטיביסטי יותר, אך לא זו הכוונה. הסוגייה שאני מבקש להעלות ברשימה זו נוגעת לעקרונות היסוד אשר מהווים בסיס לחשיבה המשפטית, המחקר המשפטי ופסיקת בתי המשפט, והאופן בו אלו מעצבים ומשפיעים על תהליכים בחברה, השיח הציבורי ומוקדי הכוח השילטוני. למרות שיתכן שהמשמעות והפועל היוצא של שינוי עקרונות יסוד שונים בתפיסת יסוד של החשיבה המשפטית הינה פסיקה שיתכן ותסווג כפסיקה "אקטיביסטית", לא זה הדגש או המטרה של רשימה זו, אלא הסטת מרכז הכובד משאלות של יעילות והנצחת מבנים קיימים, להכרה בכך שאלו מצריכים בחינה והתייחסות חדשה ושונה.   יסודות המשפט והכרעות שיפוטיות נגזרות מתבססים, בין היתר, על הכרה ביחסי הגומלין בין כוחות כלכליים, חברתיים ופוליטיים לסירוגין. עם זאת, הכרה ביחסי הגו

לתחילת המאמר:   המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים לחלק הקודם:   הקיטוב החברתי בישראל וההשפעה של תהליכים בינלאומיים   אנו נמצאים כיום במצב פוליטי חברתי ייחודי ומורכב, אשר מושפע באופן ניכר מהמצב הבטחוני. מצב זה מעלה אתגר משמעותי למודלים מסורתיים של עקרונות יסוד משפטיים עליהם מתבססות גישות משפטיות ליבראליות דמוקרטיות, והאופן בו אלו מעצבות את הפוליטיקה, הביטחון, החברה והכלכלה. מעבר למורכבות הפנים מדינתית, תהליכים גלובאליים משפיעים וצפויים להשפיע על עיצוב השיח המשפטי הפנים מדינתי, בין היתר, על רקע התפתחות גישות נאו-ליבראליות ופרוגרסיביות שיש הטוענים כי מהוות את הסיבה שהגענו לנקודה המורכבת בעת הנוכחית ברובד הפנים מדינתי ואף וברובד הגלובאלי. [1]   בעוד גישות קלאסיות ואפילו רומנטיות מאפיינות את המשפט במונחים של צדק וכוח, [2] השיח הליבראלי והנאו-ליבראלי ביסס שיח של יעילות. שיח היעילות הכלכלי חלחל במהרה גם לשיח מנהלי וחוקתי. למרות שלא נראה ביטוי מפורש לשיח היעילות במשפט החוקתי, אלו למדים כי הלכה למעשה יסודות חוקתיים שעוגנו בפסיקה ובחקיקה מביאים לידי ביטוי חוסר שוויון,

  לתחילת המאמר:   המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים לחלק הקודם: אי השוויון המגזרי במדינת ישראל בסביבה פוליטית מורכבת   מדינת ישראל נדרשת להתמודד עם שורה ארוכה של בעיות מורכבות, החל ממבנה חברתי מורכב ומגזרים בעלי שונות משמעותית מבחינת תפיסות היסוד של האופן הבסיסי בו אלו מפרשים את מעמדה ותפקידה של המדינה הריבונית, והאופן בו הם היו מעוניינים לעצב אותה. בנוסף ישנם מגזרים המעוניינים להביא לסיום קיומה של המדינה במתכונתה הנוכחית, ושואפים לחזות מדינתי שונה לחלוטין מהקיים. עם זאת, נראה כי נכון למועד כתיבת שורות אלו ולאחר תקופה ממושכת של אי יציבות פוליטית ומערכות בחירות חוזרות ונשנות, הוקמה ממשלה, אשר מהווה לדעת אזרחיות ואזרחים רבים את התשובה לבעיות שונות במדינה. מאידך, אזרחיות ואזרחים רבים רואים בממשלה זו איום ממשי על אופייה של המדינה, כפי שהיה עד לאחרונה. למורכבות זו מצטרפות הבעיות הביטחוניות הייחודיות לישראל והאיום הבטחוני המורכב עימו מתמודדת ישראל, וכמובן הסביבה הגלובאלית המשתנה והמתעצבת.   לאור האמור לעיל, נראה כי ניתן להניח שהמענה הפוליטי לבעיות המורכבות בישראל הוכ

  לתחילת המאמר:   המשפט הפוליטי והחברתי בישראל – תמונת מצב על פרשת דרכים לחלק הקודם: המשפט בישראל על רקע תמורות גלובאליות ומקומיות  כאמור, קיומו של אי שוויון מבני במדינת ישראל מעלה שאלות החורגות משאלות כלכליות קלאסיות. הקשר ההדוק בין המגזר החרדי והמגזר הערבי למעמד סוציואקונומי נמוך מבסס קשר הדוק בין שאלות של פוליטיקה ומשפט לבין רמת חיים ופערים סוציואקונומיים בין מגזרים. האופן בו "עוגת" תקציב המדינה מתחלקת בין המגזרים השונים מהווה בדרך כלל שאלה פוליטית ביסודה, אשר נגזרת מהחלטות לגבי תקציב המדינה וחלוקת כספים קואליציוניים. לאור האמור, לעיתים קרובות האופן בו התקציב מחולק למגזרים השונים מהווה מושא לביקורת ציבורית ופוליטית רחבה. עם זאת, הביקורת השיפוטית על החלטות אלו הינה מועטה עד לא קיימת. בהתאם לגישה הרווחת, מערכת המשפט בדרך כלל לא תתערב בסוגיות פוליטיות טהורות והסכמים קואליציוניים, ולכן למעשה ניתנת יד יחסית חופשית לממשלה ולקואליציה לפעול בחופשיות יחסית בסוגיות אלו, כשהם כמעט ואינם כפופים לביקורת שיפוטית לגבי החלטות אלו, אלא כפופים לביקורת ציבורית בלבד, שהיכולת שלה להשפיע הינה כ